בן אנד ג'ריס מטעה את רכשי הגלידה מתוצרתה "שוקולד עם אגוזים ופקאנים", הסבורים כי המוצר מכיל שוקולד. ואולם בפועל, המוצר אינו מכיל שוקולד. כך נטען בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית שהוגשה נגד בן אנד ג'ריס.
לדברי התובע ציון אברג'יל, הוא נהג לרכוש לתומו את המוצר בהסתמכו על כינוי המוצר בשם "שוקולד אגוזים ופקאנים". ואולם הסתבר לו כי פקאנים ואגוזים יש במוצר ואף אחוזי הרכיב בהם מסומנים, ואולם אחוז הרכיב שוקולד לא מופיע ולא מסומן כנדרש למרות היותו השם העיקרי בשם המזון.
לטענת התובע, השם שוקולד המופיע בשם המוצר הוא חיוני לאפיונו ולכן שם המוצר הינו משמעותי ומשפיע השפעה מהותית על תפיסת המזון בעיני הלקוח היוצא מנקודת הנחה שמדובר במוצר המכיל שוקולד.
בתביעה נטען כי אין חולק ששוקולד אינו קיים במוצר ולפיכך מדובר בהטעיה מהותית ומכוונת מצידה של בן אנד ג'ריס. זאת על-ידי כינויו של המוצר בשם שוקולד כאשר ידוע לה היטב כי במוצר אין כלל שוקולד.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה באמצעות עוה"ד גולן משעלי ועדנה מינגלגרין נאמר כי תקן השוקולד קובע במפורש כי אין לכנות מוצרים שהתקן לא חל עליהם בשם שוקולד, ובפרט אם המוצר אינו מכיל שוקולד.
לטענת התובע, בן אנד ג'ריס הציגה בפניו מצג-שווא תוך שימוש במילה "שוקולד" בשם המוצר על-גבי צד האריזה הגלוי לעין לצרכן, תוך הסתרת העובדה כי אין מדובר במוצר המכיל שוקולד כהגדרתו בהוראות הדין.
התובע מבקש מבית משפט לחייב את בן אנד ג'ריס לפצות את לקוחותיה בגין נזקיהם שאינם ממוניים המתבטאים בשאט נפש, כעס, תסכול, עלבון, רגשות שליליים ואובדן האמון שחשו לאחר גילוי התרמית וההטעיה.
בנוסף מתבקש בית המשפט לחייב את בן אנד ג'ריס לפצות את לקוחותיה בגין נזקיהם הממוניים על-ידי השבת מלוא שווי רכישת המוצרים בהיקף ממוצע של 2 יחידות מוצר לכל לקוח.
התובע מעריך כי חברי הקבוצה המיוצגת כוללת כ-5% משיעור משקי הבית וכי הנזק הממוצע לכל חבר בקבוצה הינו בסך 290 שקלים.
בסך-הכול מעריך התובע את סכום התביעה המצרפי בסך 30.4 מיליון שקלים.
