יחזקאל ויוסף פרבר, בניהם ויורשיהם של יצחק ושרה פרבר, הגישו תביעה בסך 4.33 מיליון שקל נגד
בנק לאומי, בטענה, כי הם מחזיקים ברשותם בתעודות מקוריות המעידות כי הוריהם הפקידו בבנק בשנים 1969-1968 כספים בתוכניות חיסכון.
בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז, נאמר, כי הוריהם הפקידו 21,000 לירות בשלוש תוכניות חיסכון "כוח כבקשתך". כאשר גילו את התעודות ופנו לבנק, נאמר להם ש"אין מה לעשות עם תעודות אלו".
הבנק טען, כי ברישומיו לא קיימות כל תוכניות חיסכון על שם המנוחים והן הגיעו לסיומן בתחילת שנות ה-70. הרישומים המוקדמים ביותר הקיימים הם מנובמבר 1978, ומאחר שאין כל תיעוד של הורי התובעים - הרי שבאותה עת הם כבר פדו את התוכניות.
בכתב התביעה נאמר, כי כל אחת משלוש התעודות המקוריות הנמצאות בידי התובעים מהווה התחייבות של הבנק ומעידה שנמצאים ברשותו כספים השייכים לתובעים, שכן לא ייתכן שהוא שחרר את הכספים והותיר את התעודות בידי ההורים. טענת הבנק לפיה לא קיימות כיום כל תוכניות חסכון על שם הורי התובעים שאינה מגובה בכל אסמכתא, הינה תמוהה בלשון המעטה. גם אם הבנק גרס את המסמכים, החוב לא "נגרס", הם אומרים, ולא חלה עליו התיישנות.
הסכום הנתבע מבוסס על חישוב שערוך שערך רו"ח יובל זילברשטיין. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד ארז שניאורסון וטרם הוגש כתב הגנה.
