שכר הטרחה המירבי של בעלי תפקידים בכינוס נכסים של חברות ובפירוקן לא יעלה על 3.5 מיליון שקל. עם זאת, שכר זה לא יכלול תשלום תמורת ניהול תביעות נגד צדדים שלישיים (ובהם נושאי משרה), ובית המשפט גם יהיה מוסמך להגדילו בנסיבות מיוחדות. כך קובעת טיוטת תקנות שהפיץ (יום א', 7.9.14) משרד המשפטים לקבלת תגובות.
הטיוטות הוכנו לפי הנחיית השרה
ציפי לבני, בעקבות מספר מקרים בהם נפסקו לבעלי תפקידים מיליוני ואף עשרות מיליוני שקלים. מודגש בהן, כי הסכום המירבי הוא לכל בעלי התפקידים אם יש יותר מאחד, וכך גם אם מונה בעל מקצוע לצידו של בעל התפקיד.
הנסיבות המיוחדות להגדלת השכר מוגדרות בתקנות כ"מידת המאמץ והטרחה שהשקיע בעל התפקיד, לרבות שעות העבודה שהושקעו על ידו ועל-ידי עובדים מטעמו בהליך, הצורך בפעולות אותן ביצע בעל התפקיד, הצלחתו של בעל התפקיד ותרומתו לכל בעלי הענין, משך ההליך ועמדת הנושים".
כיום קיימים שלושה מסלולי שכר בתיקי פירוק והבראה - שכר מימוש, שכר ניהול ושכר חלוקה. הבחירה בין המסלולים השונים מתבצעת על-ידי בעל התפקיד. מנגנוני השכר הקבועים בתקנות מיועדים להעניק לבעל התפקיד תמריצים להשיא את הערך לבעלי הענין השונים.
עיקר הקושי, אומר משרד המשפטים, נעוץ במנגנון שכר החלוקה. שכר זה, בשונה משכר המימוש והניהול, אינו מתמרץ את בעל התפקיד להגדיל את מסת הנכסים אלא להגדיל את שיעור החלוקה לנושים. על-אף התועלת משיעור חלוקה גבוה לנושים, מנגנון שכר זה אינו משקף את תרומתו של בעל התפקיד להליך, אלא נובע בעיקרו משיעור החובות בתיק ומהיקף נכסיה של החברה. מנגנון זה הוא שהוביל לסכומי שכר הטרחה הגבוהים שנפסקו לאחרונה.
התקנות החדשות מציעות לצמצם את השימוש במנגנון שכר החלוקה. בעל התפקיד לא יוכל לבחור במנגנון זה, אלא קביעת שכר במסלול זה תהיה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. ניתן יהיה לפסוק שכר במסלול זה רק באחד משני מקרים: כאשר הנושים הלא-מובטחים זכו לשיעור חלוקה גבוה במיוחד הודות למאמץ מיוחד של בעל התפקיד; או כאשר שכר הניהול ושכר המימוש אינם מתאימים בנסיבות הענין, למשל כאשר החוב מומר למניות. במקרה זה אין בהכרח פעולות של מימוש נכסים או של ניהול החברה, ומכאן הצורך במנגנון החלוקה כתחליף למנגנונים אלה. השכר שייפסק במסלול החלוקה ייגזר משיעור החלוקה לנושים הלא-מובטחים על-פי שיעור יחסי הולך ויורד.
במקביל לטיפול בחלקו העליון של השכר, מבקשות התקנות להתמודד עם שכר הטרחה בתיקים ה"קטנים". מוצע לקבוע שכר מינימום של 7,500 שקל לבעל תפקיד בתיקים בהם השכר המתקבל לפי המנגנונים הקבועים בתקנות נמוך באופן בלתי סביר, במיוחד בתיקים בהם אין כל נכסים למימוש או לניהול. זאת, במטרה לתמרץ בעלי תפקיד מקצועיים לטפל גם בתיקי פירוק קטנים. השכר ייגזר מתקנות שכר הטרחה של לשכת עורכי הדין.
