בעלי רשת אופיס דיפו,
רונן לוי ורני צים, פנו באולטימטום לשר הכלכלה,
נפתלי בנט: העבירו את הסיוע הכספי שהבטחתם לאופיס דיפו - או שנפטר את העובדים.
לפני כשנה רכש לוי את רשת אופיס דיפו, שנקלעה להקפאת הליכים בפעם השנייה, תמורת 1.4 מיליון
שקל. הרכישה התבצעה באמצעות חברת ריטייל 3000 שבבעלותו, ולימים הצטרף אליו כשותף רני צים, שרכש מחצית ממניות החברה.
הרכישה כללה 32 סניפים של אופיס דיפו, ובמסגרתה קלטה ריטייל 3000 כ-650 עובדים של הרשת.
במקביל לרכישה שכרה ריטייל 3000 את שירותיו של עו"ד
שלמה נס, ולדברי לוי, במסגרת הליך שניהל מול משרדי הממשלה הובטח כי אופיס דיפו תקבל סיוע של 3.5 מיליון שקל מהמדינה. לוי אומר כי סכום זה נועד "לטובת הכשרת העובדים".
כעת טוען לוי כי למרות הבטחות, סכום הסיוע שהובטח ואושר לא הועבר בפועל. לדבריו, "משרדי הכלכלה, האוצר והביטוח הלאומי הבטיחו לנו. כולם נרתמו והיו בכותרות שהם באים להציל עובדים. מרחו אותנו שנה.
"היום פניתי למשרד הכלכלה ואמרתי שאם לא נקבל את הסיוע, נעשה מהומה. ישבנו בשקט, אישרו לנו, וזה נסחב בין משרד הכלכלה לביטוח לאומי. שלחנו מכתב לשר בנט באמצעות היועץ המשפטי שלנו וביקשנו שידבר איתנו היום עד השעה 17:00. שיגיד לנו איפה זה עומד".
לדבריו, "ריטייל 3000 מעסיקה היום 2,160 עובדים, ואם לא יעבירו לנו את הסיוע - יכול להיות שנשלח את כל ה-2,160 עובדים הביתה. נפטר את כולם, ושהמדינה תשלם להם. זה יעלה למדינה 400 מיליון שקל".
"משחקים איתנו פינג-פונג"
לוי טוען כי נשען על הוא ההבטחה שקיבל מהמדינה ולכן לקח מימון מ
בנק הפועלים לביצוע רכישת אופיס דיפו בגובה 3.5 מיליון שקל לשנה אחת.
"הבטיחו לי שהכסף יועבר תוך 3 חודשים. ליתר ביטחון לקחנו מימון לשנה, אבל לא האמנתי שאחרי שנה לא נקבל את הכסף. אנחנו מתריעים כבר חודש שתאריך פירעון ההלוואה קרב, ועדיין משחקים איתנו פינג-פונג. נראה אם אני לא אשלם ביטוח לאומי על אחד העובדים, אם לא אקבל תוך 24 שעות דרישה לתשלום עם קנס. עכשיו אני צריך למכור שתי דירות כדי להחזיר את הכסף. זו הזרמה פרטית של כסף".
לוי גם מאיים כי אם כספי הסיוע לא יועברו, "אני מתכוון להגיש תביעה אישית נגד כל מי שהבטיח לתת לנו את הסיוע, כולל שר האוצר לשעבר,
יאיר לפיד; שר הכלכלה, נפתלי בנט; ומנכ"ל הביטוח הלאומי, שלמה מור-יוסף".
כמה עובדים היו בעת הרכישה, וכמה מועסקים היום באופיס דיפו?
"קלטנו 650 עובדים, והיום מועסקים קרוב 750 עובדים ברשת".
באילו הכשרות מדובר?
"הכשרות בעולם הדיגיטל, בעולם המכירות והגישה ללקוח. הכשרה של מנהלי הסניפים לביצוע הזמנות ישירות מהסניף כדי לחסוך בהוצאות מטה ולתת לעסק אפשרות להתאזן ולהרוויח".
מדובר שבעובדים שעבדו קודם ברשת. למה הם צריכים הכשרה?
"בין כינוס הנכסים הראשון לכינוס הנכסים השני לחברה, כל העובדים המקצועיים עברו לחבורת מתחרות כמו באג וקרביץ, והעובדים הפחות מוכשרים ומנוסים נשארו אצלנו".
כל 650 העובדים עברו הכשרה?
"בוודאי".
הגשתם חשבוניות למדינה על הכשרות?
"ודאי. הכול על בסיס טבלאות ורישומים מסודרים, והכול אושר. איש לא מתווכח".
אתם עסק פרטי. למה שהמדינה תממן לכם הכשרות ולא תממן לעסקים פרטיים אחרים?
"כשואפיס דיפו הייתה על השולחן, ומעל 800 עובדים ריחפה סכנת פיטורים, כולם נרתמו לעזור. חלק מתוכנית ההבראה היה הסיוע מהמדינה".
כמה אחוזים מקבל שלמה נס?
"אחוזים בודדים. 2%-3%. האחוזים בסדר גמור".
זה אומר שהוא מקבל 105 אלף שקל פלוס מע"מ, לפי חישוב של 3%?
"זה זניח. את יודעת כמה פעמים הוא רץ למשרד הכלכלה ולביטוח לאומי ונפגש עם מור-יוסף? הוא עבד בשביל זה, וזה גם נגע ללבו".
"לא הכרחתי את המדינה להציע לי עזרה"
אתה החלטת לרכוש את אופיס דיפו כעסק פרטי וכי האמנת ביכולת שלך לשקם את הרשת. אז למה זה הופך להיות עניין של המדינה?
"בתוכנית העסקים לשיקום החברה היה את הכסף הזה. אם הרשת הייתה הולכת לפירוק, כל העובדים היו הולכים הביתה, והמדינה הייתה משלמת דמי אבטלה. זה לא כסף של המדינה?".
אפשר להגיד את זה על כל עסק פרטי שעומד ליפול.
"אפשר - אבל המדינה לא חייבת להבטיח. לא הכרחתי את המדינה להציע לי עזרה. אם לא היו נותנים לי את העזרה, יכול להיות שלא הייתי נכנס להרפתקה הזאת".
הסיוע אושר אחרי שקנית את אופיס דיפו?
"הסיוע הובטח לפני הרכישה, והוא אושר אחרי הרכישה ואחרי הגשת המסמכים".
