עו"ד רמית למפרט, שהייתה שותפה במשרד עורכי הדין חיים צדוק, טוענת (25.1.15) ששותפיה הביאו לסיום עבודתה במהלך חופשת לידה, לאחר שכבר במהלך שמירת ההריון לא קיבלה את מלוא שכרה.
לדבריה, הסיבה האימתית לסיום השותפות הייתה היותה בשמירת הריון ואישה העובדת ב"משרת אם", לאור הנטל הכספי שהיה בכך על המשרד.

התביעה חושפת את נתוני ההכנסות של משרד צדוק. למפרט, הזכאית ל-2.48% מהכנסות המשרד, טוענת שבשנת 2014 מדובר על 410,000 שקל - דהיינו: הכנסות שנתיות של 16.5 מיליון שקל למשרד כולו.

למפרט הגישה נגד המשרד תביעה בסך 725,000 שקל. היא החלה את עבודתה בו כמתמחה בשנת 2001, ומינואר 2011 הייתה שותפה בו. לדבריה, היא הייתה בשמירת הריון מאפריל 2013, אך למרות זאת המשיכה כמיטב יכולתה לבצע את עבודתה במשרד, תוך קשר רצוף עם המשרד ועם לקוחותיה.

בתביעה נאמר, כי במאי 2013 התקשר אליה השותף המנהל, עו"ד אילן שביט, ואמר לה, כי מכיוון שאינה מגיעה למשרד באופן סדיר, נראה למשרד לנכון שלא לשלם לה בשלב זה את המגיע לה בתקופה זו. לדבריה, בשל מצבה הגופני והנפשי לא התעמתה עם שביט, אלא סברה שלאחר הלידה תיערך התחשבנות בינה לבין שותפיה, מה עוד ששביט דיבר רק על הפסקת התשלומים החודשיים ולא על סיום השותפות.

לדבריה, בהריונה הקודם - כאשר הייתה שכירה - קיבלה את מלוא שכרה למרות שהייתה בשמירת הריון ועבדה מביתה, וגם על סמך זאת סברה שתקבל בהמשך את מלוא התשלום. עוד אומרת למפרט, כי על-פי הסכם השותפות היא זכאית לחלקה בהכנסות המשרד כל עוד היא שותפה בו, וגם מסיבה זו היה ברור לה שכל המגיע לה ישולם במלואו עם חזרתה לעבודה סדירה.

בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד יהושע שטיין, נאמר, כי במהלך תקופת חופשת הלידה של התובעת, ביקש שביט להיפגש עימה. בפגישה שהתקיימה במשרד בינואר אשתקד, הודיע לה להפתעתה כי "המשרד מפסיד כסף", "המצב קשה" וכי "משיקולי עלות-תועלת" ובשל העובדה שהיא עובדת ב"משרת אם", החליט המשרד לסיים את השותפות עמה. שביט הודיע לתובעת, כי תקבל את כל המגיע לה, כולל התחשבנות על השעות בהן עבדה בתקופת שמירת ההריון.

לטענת למפרט, הנסיונות להגיע להבנות ביחס להתחשבנות הכספית וסיום יחסי הצדדים לא צלחו, כולל ניסיון לגישור בפני שלמה כהן ורותם רוטמן. לדברי התובעת, המשרד לא טרח לשלוח לה הודעה בכתב בדבר סיום השותפות, הודעה המהווה את האקט הפורמלי של סיום השותפות.

לדברי למפרט, בגין השנים 2014-2001 מגיעים לה 383,000 שקל שטרם שולמו לה. עוד היא תובעת פיצוי של 410,000 שקל - גובה התשלום השנתי הנוכחי - כפיצוי על עוגמת נפש. טרם הוגש כתב הגנה.