בתי המשפט למשפחה נתקלים בתביעות סרק בתחומי הנזיקין ולשון הרע, לעיתים בניסיון להשיג מטרות אחרות - דבר המעצים את הנזק ארוך הטווח לנזקים ובמיוחד לילדיהם. כך אומרת (יום ב', 23.2.15) שופטת בית המשפט למשפחה בראשון לציון, ד"ר ורדה בן-שחר, במדרשה למשפט מעשי של מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין.
לדברי בן-שחר, מספרן של תביעות אלו עלה בצורה משמעותית בשנים האחרונות, אם כי כיום הוא נמצא בירידה ונראה שהן מתכנסות לעילות העיקריות. "השימוש בכלי הנזיקין נעשה בתחומים שלא עליהם למדנו, כגון על עילות פליליות כמו אלימות במשפחה או בשל סרבנות גט", הוסיפה. לדעתה, ראוי למקד את התביעות בעילות האמיתיות ולא להשתמש בעילת-סל של נזיקין, ואכן במקרים רבים נדחות תביעות מהסוג השני.
לצד זאת אומרת בן-שחר, כי קיימת חשיבות לתחום הנזיקין כמעצב נורמות חברתיות - משריש נורמות ראויות ומשרש נורמות פסולות. היא ציטטה את דברי השופט
יוסף שפירא (כיום
מבקר המדינה), לפיהם חובת הזהירות המושגית בין בני זוג כבר אינה צריכה הוכחה, ומצופה שלא יפגעו ולא יתעללו זה בזה - דווקא לנוכח העובדה שעוולות כאלו קלות יותר לביצוע בתוך המשפחה.
"במילים פשוטות: יש הרבה מאוד צווי הגנה שאינם אמיתיים, שמטרתם להישאר בבית או להרחיק אדם מילדיו, דברים שאסור לתת להם יד", הדגישה בן-שחר. לצד זאת, האלימות במשפחה הולכת ומתגברת כחלק מהאלימות הגוברת בחברה הישראלית, ולכן בתי המשפט למשפחה פיתחו חקיקה שיפוטית כדי לתת מענה לבעיה זו בכלי הנזיקין (כמו למשל במקרים של התעללות בהם נעשה שימוש בעוולות התקיפה והפגיעה באוטונומיה).
בהתייחסה לתביעות לשון הרע בתוך המשפחה אמרה בן-שחר, כי אחד ההיבטים החמורים ביותר הוא מסירת פרטים מתוך כתבי בי הדין לגורמים חיצוניים כגון מקומות עבודה. היא סיפרה, כי בפניה התנהל תיק בו היה מעורב אחד מבכירי המשק, ואשתו שלחה את טענותיה למקום עבודתו - שם האמון הוא בעל חשיבות עצומה. "זה גורם נזק אדיר, אולי בלתי ניתן לתיקון", קבעה.
"אחת הטקטיקות האסורות היא לצרף נתבעים שאינם בני משפחה, כמו מקומות עבודה, לכאורה בתוך תביעה רכושית. כמובן שבית המשפט יגיד למחוק אותם, אבל בינתיים הנזק נעשה וכולם יודעים כולם שיש סכסוך, ובתוך התביעה יש השמצות קשות כלפי הצד השני. בתיק הזה שעליו דיברתי הייתה גם תביעת לשון הרע, ובצדק רב", הוסיפה בן-שחר. במקרה אחר, מסר גבר לרשויות הרווחה מידע שקרי על אשתו, ובן-שחר קיבלה את תביעת לשון הרע של האישה.
בשולי הדברים אמרה בן-שחר, כי היא לא מוכנה לשמוע הכפשות באולם למרות שהדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות. "אותו הדבר לגבי כתבי טענות: אני אומרת לצדדים שאני מתעלמת. נכון שזה נועד לפעמים לאוזני הצד השני, אבל אם מדובר בהכפשות - אני מורה למחוק את זה".
