שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, הפחית במידה ניכרת את הפיצוי שתשלם המדינה לחברת האוטובוסים מרגלית, על כך שלא הקימה מסוף בעיר מודיעין, בו פעלה החברה בשנים 2007-1997. ביהמ"ש המחוזי מרכז (השופטת ורדה פלאוט) פסק למרגלית פיצוי של 32 מיליון שקל, אך עמית העמיד אותו על 9 מיליון שקל בלבד.

מרגלית טענה, כי המדינה התחייבה להקים בעיר מסוף תחבורתי, וכי הפרת ההתחייבות אילצה אותה להקים אותו בעצמה ואף להאריך את מסלולי הנסיעה. פלאוט קיבלה את חוות דעתו של המומחה שמינתה, רו"ח זיו רייך, למרות שאין לו מומחיות בתחום התחבורה.

עמית אומר כי אין מחלוקת על כך שהמדינה הפרה את התחייבותה להקים את המסוף, אולם הנזק שנגרם למרגלית הוא השנוי במחלוקת ובו התערב בקביעותיה של פלאוט. מדובר בשאלות עובדתיות שלא התבררו במחוזי, בין היתר משום שאינן בתחום מומחיותו של רייך. עמית מעיר ששקל להחזיר את התיק למחוזי, כדי לבדוק סוגיות אלו, אך לבסוף החליט שאין לכך מקום ושיש לצאת מתוך הנחה שמרגלית פעלה בצורה הטובה ביותר מבחינתה - גם אם פירוש הדבר היה הארכת הנסיעות.

לצד זאת קבע עמית, כי לגבי חלק מעשור הפעילות מרגלית אינה זכאית לפיצוי בשל התיישנות, ולגבי חלק אחר - אינה זכאית משום שהמכרז חייב אותה להפעיל קווים העוברים דרך העיר, כך שממילא מסוף בכניסה אליו לא היה מקטין את הוצאותיה. עוד אומר עמית, כי מרגלית לא הוכיחה שנגרמו לה נזקים של מיליוני שקלים בשל העדר מסוף (להבדיל מההוצאות שבהן נשאה). חישוב מחודש של ראשי הנזק הביא כאמור את עמית להעמדת הפיצוי על 9 מיליון שקל בלבד.

השופטים אורי שהם ודפנה ברק-ארז הסכימו עם עמית. את מרגלית ייצגו עוה"ד גיורא ארדינסט, ניר אמודאי, שי לוכטנשטיין ועדי ליבוביץ, ואת המדינה - עו"ד שרון מן-אורין.