בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
קוראים יקרים, המאבק על מחירי הקוטג' המופרכים הוא רק דוגמה לכך שיש ארגונים וחברות בארץ שפשוט עושים ככל העולה על רוחם, כבר שנים רבות! ● האם נרים את הכפפה ונציג מפגן כוח?
|
הקוטג'. ישנה את כללי המשחק? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הפארסה של שתי הגברות, שעל כתפיהן מונחת האחריות למחירים המוגזמים, היא סוג התגובה: אחת הגיבה בעממיות מזויפת והשנייה הגיעה, התראיינה זחוחה ומלוהקת היטב. אז עשינו מחאה על הקוטג', ומה עכשיו? יש צורך אמיתי להרחיב את המחאה תחת הכותרת: הזכות לשירות - - שירות מהחברות המספקות שירותים רבים ומתישות אותנו עד כלות במענה הממוחשב שלעולם יתוכנן כך שתתייאש או שתזכה לשמוע קול אנושי רק אחרי זמן ארוך כמו הגלות;
- שירות מהחברות שמהן אנו קונים מוצרים שמגיעים אלינו באמצעות שליחים, שאצלם לוח הזמנים של המשלוח הוא בהתאם לנוחיותם, הן לעולם לא יכולות ליצור איתו קשר ואנחנו נידרש לחכות;
- שירות מחברות האשראי שתמיד יחייבו אותנו בזמן, אבל ביום בו נבקש לבטל עסקה על שירות או מוצר שלא סופק יתישו אותנו בבקשות שונות ומשונות, בדרישה למשלוח פקסים, בחתימה על מסמכים, בהמתנה עד שהספק יענה ובסופו של דבר אולי יזכו, אולי לא, הכל בהתאם לנהלים שלהן;
- שירות של חברות הביטוח שרצות אחרי כולנו עם מחירים מצוינים ופרסומות מושקעות, אבל ביום שבו יידרשו לשלם על תביעה, או קבלת סכום ביטוח, זה היום בו הקווים יהיו עמוסים לעייפה, מדי פעם יזכירו לך ששכחת עוד איזה טופס קטן אחד, וזה 30 ימי עסקים החל ברגע שהן יחליטו לספור;
- שירות ממשרדי ממשלה שפתוחים רק בשעות ובימים שהם רוצים – שבינם לבין שעות עבודה במשק אין קשר או התחשבות, שלא לדבר על כך שגם בזמן קבלת קהל תקבל יחס כאילו יש שביתה איטלקית.
ובסופו של יום באות הנסיכות הראשיות ומתבכיינות על רמת הרווחיות, על רמת המחירים שעלתה. הן לא יורידו מחירים, אבל הן משתתפות בצערנו, ובכלל מדובר בהתנהלות עסקית תקינה, ועל מה אנו מלינים. אז לכל הקוראים היקרים, המאבק על מחירי הקוטג' המופרכים הוא רק דוגמה לכך שיש ארגונים וחברות (ונוספים שלא הזכרתי) במגזרים רבים בארץ, שפשוט עושים ככל העולה על רוחם, כבר שנים רבות, ואין לכך קשר לשחיתות. הם משתמשים היטב בחוק ובפרצות שמוצאים עבורם עורכי-דין בחליפות יוקרתיות. כמובן שיש לציין באותיות של קידוש לבנה שישנם אנשים באותם ארגונים וחברות שיתנו את נשמתם ללקוח, וייצאו מגדרם לתת שירות, לא בגלל אופי החברה או התנהלותה, אלא בגלל היותם כמונו, צרכני שירות, אנשים שעובדים ומחויבים לעבודתם ולקהל שאותו הם משרתים, ולהם יש לומר יישר-כוח! אז האם נרים את הכפפה ונציג מפגן כוח של הצרכן והאזרח הישראלי, האם נפעל לשינוי כללי המשחק ונדרוש את הזכות לקבל שירות, או שזה ייעצר במפגן מרשים ככל שיהיה, של אי-קניית קוטג'? ימים יגידו.
|
תאריך:
|
26/06/2011
|
|
|
עודכן:
|
26/06/2011
|
|
יואב לוי
|
|
מבלי לשנות את ראשי התיבות [צה"ל], דרוש לשנות את שמו של צה"ל מצבא ההגנה לישראל ל-צבא התקיפה לישראל. לא מדובר בשינוי שם המביא מזל, אלא מדובר בשינוי תפישה המביאה את מה שלא מביא המזל, והוא - ביטחון מוחלט והישרדות בוודאות של 100%.
|
|
|
כפרפרזה שמאלנית-עדכנית לקביעתו של אלבר קאמי כי "נדיבות אמיתית כלפי העתיד מבוססת על נתינת הכל בהווה", ניתן לומר כי "הרגעה אמיתית של הישראלים מפורענות ספטמבר מבוססת על ההכרח לתת כמעט הכל (לפלשתינים) כבר בהווה", או למצער להעתיק את "ההצלחה המסחררת" של מודל ההינתקות העזתי לחלקים ניכרים ביהודה ושומרון. כל זאת כמובן כדי שהפרטנר הפלשתיני יואיל בטובו למשוך מהאו"ם את בקשתו להכיר בפלשתין כבמדינה, שכידוע אמורה, לדידו של הראיס הפלשתיני, להיות נקייה מישראלים (קרי: יהודים). ברוח זו פועלת בקרבנו בשבועות האחרונים חרושת הפחדה משומנת כדבעי, שאמורה להפיל את חיתתה על מקבלי ההחלטות, למען ישביעו את רעבונו של הפרטנר הפלשתיני, וָלֹא - ייפלו השמים על ראשינו ותישמט הקרקע מתחת רגלינו.
|
|
|
חרף כל התקוות לשחרורו הקרוב של גלעד שליט, נראה שהחמאס ימשיך להחזיק בו כקלף-מיקוח עוד לאורך זמן. צריך לזכור שאל מול מדינה שלמה, הלוקחת ללב את שביו ושעוצרת נשימתה על מר-גורלו, ניצב ארגון-טרור חסר סנטימנטים. ככל שהוא מעורר אצלה פלצות, מתברר יותר ויותר שהחרדה והזעם שהיא מפגינה כלפיו, רק משחקים לידיו ומעצימים ביתר-שאת את קשיחותו.
|
|
|
סייף אלאיסלאם, בנו היקיר של שליט לוב מועמר קדאפי אמר בראיון ליומון האיטלקי החשוב "קוריירה דלה סרה", כי משטרו של אביו במתכונתו שלפני ה-17 בפברואר האחרון, יום פרוץ המהפכה הלובית, נחשב ל"מת וקבור לעולמים".
|
|
|
בריתות הנשענות על אינטרסים צרים, ללא בסיס אידיאולוגי משותף, מתנדנדות ומתערערות, ואורך חייהן קצר. דוגמה מובהקת לכך היא הברית שקרמה עור וגידים בין סוריה לבין טורקיה במרוצת העשור האחרון.
|
|
|
|