בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יש דמיון רב בין הנושאים המתאימים להיכלל במסגרת עתירה מנהלית ובין הנושאים שמקומם בבג"ץ. ההבדל הוא כי נושאים לבג"ץ הם עתירות שעניינן תוכנית מתאר מחוזית או ארצית, עתירות נגד שר הפנים, וכל מה שנוגע לתכנון ובנייה ברמת התוכנית המחוזית ומעלה ממנה
|
עתירה לבג''צ בכל מה שנוגע לתכנון ובנייה ברמת התוכנית המחוזית ומעלה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
"הרשות המוסמכת אינה ממלאת את תפקידה הציבורי כראוי, כשהיא מסכימה להפוך את עצמה לעושה דברם של אחרים, תחת לשקול כל עניין המובא בפניה לגופו, ולפי מיטב הבנתה היא". (א' טובי, שופט בית המשפט המחוזי בנצרת) לעתים קרובות מוגשת עתירה מנהלית להכרעה בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, והיא נדחית בגלל חוסר סמכות, ללא קשר עם צדקת הטענות לגופן. בית המשפט לעניינים מנהליים ידון בעתירות בנושאי רישוי הבניה, ותכנון ובניה, כאשר נושא העתירות הוא - תוכנית מתאר מקומית או מפורטת, שניתנה או נוהלה על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ו/או על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה שלא כדין בהפעלת סמכות שלטונית שהוענקו להן. חריגה מסמכות של הוועדה מהווה מקרה שכיח המצדיק עתירה מנהלית. הפעלת סמכות תוך אפליה ואי צדק - דוגמאות לנושאים המתאימים לעתירה מנהלית. יש דמיון רב בין הנושאים המתאימים להיכלל במסגרת עתירה מנהלית ובין הנושאים שמקומם בבג"ץ, וההבדל הוא כי נושאים לבג"ץ הם עתירות שעניינן תוכנית מתאר מחוזית או ארצית, עתירות נגד שר הפנים, וכל מה שנוגע לתכנון ובניה ברמת התוכנית המחוזית ומעלה ממנה. עתירה מנהלית אינה ערעור בעתירה מנהלית יש שמץ של ערעור בכך שכלולות בה טענות נגד ורשויות מנהליות שממילא ברוב המקרים החליטו החלטות כלשהן, אולם עתירה מנהלית לא מהווה ערעור על החלטות אלו אלא העלאתן לביקורת בית המשפט. בה"פ 363/98 רחום מאיר ובניו נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה יזרעאלים, וועדת ערר מחוז הצפון ואח', בית המשפט המחוזי בנצרת, שופט: נ' ממן, (לא פורסם - מובא בספר "סוגיות בתכנון וברישוי הבניה" מאת עו"ד סמדר בן דור וא' בן עזרא, הוצאת "שי" עמ' 63) - נדון תהליך רישוי של מבנה אשר נדחה והוקפא והמבקש [העותר] נדרש לא פעם אחת לשנות את התוכניות כדי שיתאימו לדרישות הוועדה. העיכוב בטיפול בתוכניות היתר הבניה של מאיר רחום נעשה שלא כדין, זאת ועוד, הוועדה המקומית הגדילה לעשות ופנתה אל הוועדה המחוזית כדי שזו תשתף עמה פעולה ותחבל ביחד איתה בסיכוייו של העותר לקבל היתר בניה. בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה וחייב את הוועדה המקומית לתת היתר בניה, ולא חסך שבטו מביקורת בדבר התנהלות בלתי חוקית של הוועדה: "הרשות המוסמכת אינה ממלאת את תפקידה הציבורי כראוי, כשהיא מסכימה להפוך את עצמה לעושה דברם של אחרים, תחת לשקול כל עניין המובא בפניה לגופו, ולפי מיטב הבנתה היא". בעניין זה בית המשפט ביטל את ההגבלה שהטילה הוועדה המחוזית על הבניה במגרש, בהירתמה לבקשת הוועדה המקומית, וסלל את הדרך לאישור התוכנית ולביצוע הבניה: "החלטת הוועדה המחוזית להטיל מגבלה על הבניה בשטחים החקלאיים על-פי תוכנית 3657/ג מבוטלת בזה. החלטת הוועדה המקומית לסרב ליתן היתר בניה לעותר מבוטלת אף היא. על הוועדה המקומית להעניק את ההיתר שביקש בכפוף למילוי התנאים והדרישות שעל-פי דין, למעט התנאים שנקבעו לפי סעיף 78 לחוק". בנוסף, בפסק דין זה נמתחה ביקורת נוספת על הוועדה המקומית בכך שהיא נמנעת מלדון בבקשות לתכנון ולבנייה בגלל אופן הגשת התוכניות שאינו לשביעות רצונה בפריטים שוליים, אשר תיקונם ראוי שיהיה במסגרת תנאי היתר, ולא מניעת דיון בתוכניות. סוף דבר הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה המקבלות לפעמים גיבוי מהוועדות המחוזיות כבמקרה דנן, מחזיקות בידיהן כוח רב נגד האזרח הנזקק לשרותיהן, במיוחד מהטעם שהאזרח מצפה להתקדמות הליכי הרישוי הארוכים דיים, ולמען קיצורם לא ימהר לפנות לערכאות ולמצות שם את זכויותיו, וזאת בנוסף לכך שכל פניה כזו כרוכה בהוצאות כספיות שברוב המקרים לא מוחזרות במלואן גם כאשר פסק הדין מצדיק את העתירה.
|
תאריך:
|
09/10/2011
|
|
|
עודכן:
|
10/10/2011
|
|
אברהם בן-עזרא
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
משפטן בכיר מאד
|
9/10/11 14:24
|
|
"או שאתם מורדים, או שאתם עבדים", מכריז עיתון המחאה החדש של וול סטריט. אבל נכון לעכשיו, הצד המורד הוא דווקא השולט; השולט ברחוב, לפחות. תנועת המחאה 'אוקיופיי וול סטריט' ('התיישבו בוול סטריט', וגם 'כבשו את וול סטריט') זוכה לתמיכה נרחבת, ומוציאה אנשים מכל הסוגים והגילים אל רחובות ניו-יורק, בוסטון, פילדלפיה, שיקגו ושאר מרכזי הערים כמעט בכל מדינות בארצות הברית. שם הם מתמקמים במעין קמפינג עד להודעה חדשה.
|
|
|
מעצרו של אילן גרפל, האזרח האמריקני-ישראלי, התקבל בהפתעה רבה בישראל. היחס הראשוני למעצר התאפיין בחוסר רצינות, שלא לומר זלזול. הדיווחים על מרגל ישראלי שנתפס במצרים, שהוצמדו לתמונות של גרפל "אוסף מודיעין במקומות סודיים" כמו הפירמידות בגיזה, פסלו של רעמסס וכיכר א-תחריר בקהיר, נשמעו כמו עוד פרשייה שתיגמר בטוב תוך ימים מועטים.
|
|
|
בדרך החוצה, כבר ליד הדלת, שאלתי אותו באיזו צורה הוא זוכר את הדברים. "יש לך זיכרון חי של האירועים, או שאתה זוכר כבר דברים כמו שהם כתובים, כמו שהתפרסמו?"
|
|
|
רק בעשור השישי לחייו קיבל חנן פורת סמיכה פומבית לרבנות. עד אז הוא היה רב בהשכלתו, סתם "חנן" בקרב צאן מרעיתו. תוארי רבנות לא נדבקו לו בגלל פניו החפות מזקן, ובעיקר מפני שלא נזקק לכיבודים. אגדה כפר-עציונית עתיקה מספרת שבגיל צעיר מאוד הוא דחה בנימוס הצעת סמיכה מהרב גורן. בסוף הוסמך בידי דור הנכדים שנבוך לפנות אליו בשמו הפרטי.
|
|
|
אין לך שעה קשה יותר מערב יום כיפור. בימים כתיקונם, גיליוטינת ה'חשיפות' עובדת אצלך שעות נוספות ואתה לא עוצר להביט לאחור אל הגולגולות הרצוצות ושלוליות הדם שהותרת אחריך. כעיתונאי תחקירים להוט אינך מפנה זמן לשקול את המחירים הנפשיים והאישיים של מלחמת העט. אבל כשהיום הגדול קרב אתה יודע שהטקסטים העתיקים במחזור יכריחו אותך הפעם להסב את הראש. להביט אל האש ואל הגפרית ולהתחלחל כמו אשת לוט, לקפוא, להפוך לרגע לנציב מלח. לאסונך, בקשת הסליחה כמעט אינה רלוונטית כאן. זה הרי ברור, עמוק בתוכך אתה יודע שבתחום העיסוק המורכב הזה הלבנת הפנים אינה מעידה, אלא היא המקצוע.
|
|
|
|