בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שימוש בחברות הבית לאור פס"ד פלפלון
|
בפס"ד פלפלון שניתן לאחרונה, נתן ביהמ"ש פרשנות רחבה לעניין הממשי של הציבור בחברות הבית, פרשנות המובילה לצמצום משמעותי של חברות הבית
|
שאלת התלות הרלוונטית [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אחת השאלות המעניינות ביחס לחברת בית (חברה שכל עיסוקה ורכושה באחזקת בניינים וממוסה לבקשתה במיסוי יחיד), הינה מתי תחשב החברה ככזו שיש לציבור עניין ממשי בה, שכן חברה שכזו אינה יכולה להיחשב כחברת בית. בפס"ד פלפלון שניתן לאחרונה, נתן ביהמ"ש פרשנות רחבה לעניין הממשי של הציבור בחברות הבית, פרשנות המובילה לצמצום משמעותי של חברות הבית. באותו עניין, נידון ערעורה של חברה שביקשה להיחשב כחברת בית לצורך פקודת מס הכנסה (חברה שקופה), כאשר החברה הסבתא הינה חברה ציבורית ושיעור האחזקה העקיפה של הציבור במערערת היה 5.6% בלבד, וכאשר חלק מנכסיה היו מגרשים הצמודים לבניינים. ביהמ"ש דחה את עמדת המערערת בהסתמך על פרשנותו לתכלית ההטבה העומדת ביסוד חברות הבית. לדברי ביהמ"ש ההטבה נועדה בעיקרה לחברות קטנות שכל מטרתן להפיק הכנסות מאחזקת בניינים ולבטח המחוקק לא התכוון להעניק את ההטבה לחברות ציבוריות להן פעילות עסקית ענפה שאינה אחזקת בניינים. מאחר שאין ספק כי לציבור עניין ממשי ביחס לחברה הסבתא הציבורית, קבע ביהמ"ש כי העניין הציבורי מתפרש על מכלול פעילותה הישירה והעקיפה של הסבתא ובפרט לאור העובדה כי הסבתא כללה את פעילות הנכדה בדוחות המאוחדים שהגישה. לקביעה זו בפסק הדין משמעות מרחיקה לכת, שכן בהתאם לרציונאל של פסק הדין ברוב המכריע של המקרים אחזקה ציבורית עקיפה ורחוקה ככל שתהיה תשלול את האפשרות לראות בחברה כחברת בית. עם כל הכבוד, חרף קביעתו של ביהמ"ש, אנו סבורים כי לא ניתן לקבוע קטגורית כי כל אחזקה ולו הרחוקה ביותר של חברה ציבורית שוללת סיווג כחברת בית ויש להידרש לבחינת כל מקרה לגופו. כך לדוגמה במקרים בהם שוויה של חברת הבית ביחס לחברה הציבורית כמעט אפסי בהחלט לא ניתן לומר כי לחברה עניין ממשי בחברה הבית. בנוסף, קבע ביהמ"ש כי קיום מגרשים ריקים בצד הבניינים אף הוא מוציא חברה מגדר חברת בית מאחר שבמקרה זה לא ניתן לומר כי כל נכסיה ועיסוקה של החברה הינו באחזקת בניינים. לדברי ביהמ"ש יש לבחון את "מבחן התלות" לפיו ככל וקיימת תלות רלוונטית בין הבניינים למגרשים הפנויים יראו במגרשים כבטלים לבניינים. לטעמנו, במקרים רבים בהחלט ניתן להצביע על קיומה של תלות רלוונטית בין הבניינים לנכסים הצמודים אליהם וגם בהיבט זה יש לבחון כל מקרה לגופו.
|
|
הכותבים הם ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין ואלתר עורכי דין
|
|
תאריך:
|
22/05/2013
|
|
|
עודכן:
|
22/05/2013
|
|
עו"ד זיו שרון, עו"ד עמית גליק, עו"ד ניר הורנשטיין
|
שימוש בחברות הבית לאור פס"ד פלפלון
|
|
בפעם המי-יודע-כמה קיבל שלשום אזרח ישראלי רישיון להרוג מבלי שבעצם היה כלל זכאי לו. כל הסימנים המוקדמים הרי העידו על כך שאיתמר אלון נחשף, זה מכבר, כסוציומט תימהוני, מעורער בנפשו. בתור שכזה צריך היה להרחיק ממנו, מבעוד מועד, את האקדח שהיה ברשותו ושבו קטל את חייהם של ארבעה אנשים בעיר-מגוריו, באר-שבע.
|
|
|
חוקרי מדע המדינה בישראל הוציאו משך השנים שלל ספרים ומאמרים על המשטר והממשל ושיטת הבחירות, כמו גם ההצעות לתיקונו או להחלפתו. כך למשל בשנת 2008 יצאה המקראה שערך ארז כסיף: "חלק את הארץ, על שיטת החלוקה האזורית על אודות צדק חלוקתי" אולם ספר מעניין זה כשלעצמו אינו מכיל כה הרבה לעומת הספר הנוכחי "תיקון שיטת הממשל בישראל"
|
|
|
קראתי כתבה במגזין נשים של מעריב על המפורסמים בעולם הזוהר של התיאטרון/הופעות/טלוויזיה. ריאיינו את דנה גרוצקי, הכתבת שייצגה בארבע השנים האחרונות את תוכניתו המצליחה של גיא פינס. "מה שנראה על המסך יכול להיות שונה במציאות. פרמיירה שנראית מיליון דולר בפריים, יכולה להתקיים באיזה קולנוע בשקל וחצי, שפרשו בו שטיח מסכן והוציאו שתייה בכוסות מפלסטיק", היא אומרת שם.
|
|
|
בימים אלה הזדעקו רבים בישראל לנוכח הרעיון של שימוש בצה"ל לפעולות צבאיות לא מלחמתיות, או בראשי תיבות: פצל"ם. שימוש כזה בצבא מקובל ומוסכם על הכל, למשל במקרי אסון כבדים (רעידת אדמה, שיטפון ופגעי טבע אחרים) או לסיוע למשטרה (חיב"ה, חיילות בשירות המשטרה). הפעלה כזאת של הצבא נובעת מהיותו כוח גדול וזמין המיועד להפעלה מהירה על-ידי המדינה.
|
|
|
ידיעה מצמררת, שכותרתה, "ניסיון ללינץ' בחיילים חרדים", פורסמה ביום שני (20.5.13), בידיעות אחרונות. ידיעה זו מעוררת מחשבות נוגות מאד על ההדרדרות ביחסים שבין החרדים לחילוניים ולא לטובה.
|
|
|
|