מבקר המדינה בחן את תהליך מינויו של גדעון בריקמן, יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט, אשר נכנס לתפקידו במרס 2005. הביקורת העלתה כי לתפקיד החשוב של יו"ר המועצה הוצע מועמד יחיד, שעמידתו בתנאי הכשירות הנדרשים לתפקיד "מוטלת בספק".
המועצה ממונה על ניהול כספי ציבור בהיקף של כמיליארד שקלים בשנה, ולהקצבותיה משקל נכבד במימון פעילותם של גופי הספורט ובהקמת מתקני ספורט בישראל. למעשה, המועצה עצמה עומדת מאחורי הפעלת הימורי ה"טוטו" וה"ווינר" - הימורי הספורט החוקיים היחידים בישראל.
הבדיקה בוצעה חודשים ספורים לאחר כניסתו של בריקמן לתפקיד, ונבחנו היבטים נוספים ובעיות עקרוניות הקשורים בתהליך מינוי מועמדים לחברות ממשלתיות ולתאגידים ציבוריים.
לינדנשטראוס הזכיר כי ישנן שתי חלופות למינוי יו"ר המועצה להסדר הימורים בספורט. בחלופה הראשונה, על המועמד להיות בעל תואר אקדמי עם זיקה לתפקיד. החלופה השניה, אשר תתקבל רק בנסיבות חריגות, קובעת כי ניתן למנות ליו"ר המועצה את מי שאינו עומד בדרישת ההשכלה, בתנאי שהוא בעל ניסיון מצטבר של 12 שנה לפחות בתפקיד בכיר או בכהונה ציבורית בכירה, 6 שנים לפחות בגופים שהיקף פעילותם אינו נופל מזה של המועצה והוועדה לבדיקת מינויים אישרה שיש "נימוקים מיוחדים" למינוי.
ביולי 2004 מילא בריקמן את השאלון הנדרש לבחינת מועמדותו וצירף לו קורות חיים. מהשאלון ומקורות החיים עלה שהיו"ר אינו בדרישת ההשכלה שבחלופה הראשונה. בשל כך נדרשו השותפים לבדיקת מינויו לבחון אם הוא עומד בדרישות החלופה השנייה. הוועדה לבדיקת מינויים קבעה שהיו"ר אינו כשיר לתפקיד, כיוון שאינו עומד בדרישות הניסיון החלופיות. שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, ושרת החינוך, התרבות והספורט לשעבר, לימור לבנת ערערו על ההחלטה, ובפברואר 2005 שבה הוועדה ודנה במועמדותו של היו"ר, וקבעה שהוא עומד בדרישות הניסיון החלופיות.
"השוואה לא נכונה" והתעלמות מיועצים משפטיים
הביקורת שערכו אנשי משרד המבקר העלתה, כי ההשוואה בין הנתונים הכספיים של המועצה ובין אלה של הגופים שניהל בריקמן, השוואה שעליה התבססה החלטת הוועדה לבדיקת מינויים, לא היתה נכונה. "אילו נעשתה ההשוואה הנכונה היה מתברר שהיקף הפעילות של המועצה גדול בהרבה מזה של הגופים שניהל היו"ר, ולכן הוא אינו עומד בדרישות הניסיון החלופיות ואינו כשיר לתפקיד", כותב המבקר בדוח.
באופן מפתיע, היועצת המשפטית של משרד האוצר הסתייגה מהנתונים הכספיים של המועצה כפי שהוצגו, אולם היא לא טרחה להבהיר את עמדתה במפורש ובאופן חד-משמעי ליועץ שר האוצר, והוא מצדו, לא ביקש שתבהיר את פִשרה.
בשל חוסר ראיית התמונה המערכתית, וחוסר ההבחנה בעובדה שבריקמן לא עומד בתנאים הפיננסיים הנדרשים, ערערו השרים נתניהו ולבנת על ההחלטה הראשונה של הוועדה לבדיקת מינויים. גם יועצת משפטית מטעם רשות החברות הממשלתיות הסתייגה באופן ברור וחד-משמעי מההשוואה שנעשתה, ולמרות זאת אישרה הוועדה לבדיקת מינויים את המינוי, תוך שהיא מתעלמת מההסתייגויות המשפטיות.
לדעת לינדנשטראוס, טעתה הוועדה בכך שלא ביקשה מהיועצת המשפטית מטעם הרשות חוות דעת נוספת הנוגעת לשאלות משפטיות אחרות בעניין המינוי, על אף העובדה שמחוות הדעת שכבר נתנה היועצת המשפטית עלה כי היא סבורה ששאלות אלה מצריכות בדיקה. בנוסף, מאשים לינדנשטראוס, הוועדה לא בדקה כראוי את החשש לניגוד עניינים בפעילות היו"ר במועצה, ולא נועצה בעניין עם היועץ המשפטי של המועצה.
לבסוף הזכיר המבקר, כי למרות הוראות החוק, הפסיקה של בית המשפט העליון, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, החלטות הממשלה בנושא, תזכורות של הוועדה לבדיקת מינויים והערת משרד מבקר המדינה בעניין זה בדוח קודם - עד ינואר 2006 לא מונה ולו חבר אחד מקרב האוכלוסיה הערבית למליאת המועצה.
