פרקליט המדינה, ערן שנדר, הציג היום לראשונה בכנס שנערך במעלה החמישה את תוכנית העבודה השנתית של פרקליטות המדינה לשנת העבודה 2006-2007. לראשונה מאז הקמתה, תתחיל הפרקליטות לעבוד על-פי תוכניות עבודה מסודרות, הכוללות יעדים, סדרי עדיפויות ומדדים. שנדר אמר בכנס, כי "באמצעות תוכנית העבודה נוכל להנהיג ולהוביל גם את יתר גופי האכיפה למאבק אפקטיבי למען שלטון החוק והשלטת שלטון החוק".

בכנס הצגת התוכנית נאמו גם שר המשפטים חיים רמון, היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז ומנכ"ל משרד המשפטים היוצא, אהרן אברמוביץ', אשר יזם את רפורמת הניהול במשרד המשפטים כולו והנחיל את שיטת העבודה על-פי יעדים אסטרטגיים ותוכניות עבודה.

היועץ המשפטי לממשלה ציין, כי "הכנת תוכנית עבודה כוללת ומפורטת לפרקליטות המדינה, על כל יחידותיה, הכוללת פירוט יעדים, סדרי עדיפויות ומדדים, היא מהפיכה-רבתי, ונקודת מפנה". הוא הוסיף ואמר, כי הוא "משוכנע כי את פירותיו של מהלך חשוב זה נחוש ונראה בעתיד הקרוב, ככל שאכן נתמיד ביישום מהלך זה, שהוא שיאו, גם אם לא סיומו, של תהליך חשיבה, התחדשות וארגון אסטרטגיים".

גורמים בפרקליטות מסרו כי בבסיס התפיסה החדשה טמונה ההבנה כי אין בידי הפרקליטות, בכל זמן נתון, להקצות את כל המשאבים הדרושים לטיפול בכל הנושאים והבעיות בעת ובעונה אחת, ועל כן נגזר ההכרח בקביעת יעדים וסדרי עדיפויות, אשר תיעשה מתוך תכנון מראש, ולאחר בחינה וחשיבה, ולא כתוצר של טיפול אקראי. לדברי אנשי הפרקליטות, "בכך תהפוך הפרקליטות מגוף מגיב לגוף יוזם".

בתוכנית העבודה הוכרזו ארבעה "יעדי על" אותם תוביל הפרקליטות בשנת העבודה הקרובה - המאבק בשחיתות השלטונית, בעבירות אלימות ושמירה על ה"אזרח הקטן", המאבק בארגוני הפשיעה וכן אכיפת החוקים האזרחיים במדינה.

המאבק בשחיתות שלטונית

תוכנית העבודה השנתית מציעה לבחון את האפשרות להרחיב ולפתח את הטיפול בשחיתות השלטונית, גם באמצעות תיקוני חקיקה. על-מנת למנוע כניסת גורמים מפוקפקים לשירות המדינה, מציעים בפרקליטות לפתח מנגנון בקרה אשר יהיה אמון על מניעת כניסתם של גורמים מושחתים לרשויות השלטוניות ולשירות הציבורי - בשיתוף נציבות שירות המדינה.

הפרקליטות הביעה רצון להקים מנגנון להגדרת עדיפות חקירה כשזו עוד בחיתוליה, אשר תתבסס בין היתר על רום המשרה בה אוחז החשוד בשחיתות, חומרת החשד, משך הזמן שחלף מביצוע העבירה, מורכבות החקירה, הסבירות להצלחת החקירה.

דגש נוסף וחשוב ייחדו אנשי הפרקליטות לתיאום בינם לבין הגופים החוקרים שחיתות, כגון אגף החקירות במשטרה ורשות המיסים, והצהירו כי יש לבצע את החקירות בתיאום מלא על-מנת להשיג תוצאות מקסימליות. התיאום המלא יתבטא, בין היתר, בהקצאת "פרקליט מלווה" מטעם הפרקליטות לכל חקירה, אשר ישלוט ברזיה ויוודא שאינה "נמרחת" שלא לצורך.

בנוסף, יוקמו צוותים ייעודיים בפרקליטויות המחוזיות, אשר יתמחו בנושא השחיתות השלטונית. הצוותים "ירכזו מאמץ" בתיקים, ויעקבו אחר הטיפול בתיקים אלה במהלך החקירה והטיפול בפרקליטות. בתוך שלושה חודשים, כך על-פי הצהרת הפרקליטות, ימופו תיקי השחיתות השלטונית הקיימים הנמצאים בפרקליטות, וייקבעו לוחות זמנים ברורים ומהירים לסיום הטיפול בהם.

המאבק בעבירות אלימות וקידום השמירה על ביטחון הפרט

בפרקליטות החליטו לזרז את ההליכים בתיקי אלימות ובתיקי החזקת כלי נשק וסכינים, במיוחד בתיקים של בני נוער. בתוכנית העבודה נקבע כי כל מחוז יגבש תוכנית מחוזית שיובילו לכך שבתיקים רגילים יוגש כתב אישום בתוך שנה לכל היותר - ובמידה ולא - יוחלט על גניזת התיק. בתיקי נוער, שואפים בפרקליטות לקבל החלטה תוך בחצי שנה לכל היותר.

כזכור, התייחס מבקר המדינה בדוח שהגיש אתמול, לקלות הבלתי נסבלת שבה סוגרת המשטרה תיקים בנימוק של "חוסר עניין לציבור" וקבע כי "גניזת תלונות נעשית ביד קלה". לגישת הפרקליטות, יש להחמיר את ההתייחסות לעבירות של החזקת סכין וכלי נשק אחרים - על-מנת לצמצם את התופעה, ולכן לא ייגנזו תיקים בהאשמות בדבר החזקת נשק בעילה של "העדר עניין לציבור", אלא בנסיבות חריגות.

הפרקליטויות המחוזיות יגבשו בשיתוף המשטרה מודל עבודה לטיפול במוקדי אלימות, בין היתר במקומות בילוי בערבי שבת, ובבתי ספר בעייתיים. במסגרת זו, כל מחוז ימפה תחילה, בשיתוף המשטרה, מוקדי אלימות מחוזיים הדורשים טיפול ממוקד, ולאחר מכן יגובש מודל משולב לזרועות אכיפת החוק לטיפול במוקדים אלה.

גם עבירות הנוער זוכות להתייחסות בתוכנית העבודה. כל מחוז בפרקליטות יקים פורום לבחינת הטיפול בעבירות נוער, בהשתתפות גורמי חינוך ורווחה מוניציפאליים, שירות המבחן, משטרה ואנשי הפרקליטות. הפורומים יקיימו מפגשים ככל שיידרשו לכך, ולכל הפחות פעמיים בשנה.

המאבק בפשיעה המאורגנת

כיום, אין קריטריונים ברורים להגדרת פעילות עבריינית כארגון פשיעה, וגורמים בפרקליטות מציעים לקבוע קריטריונים מדויקים לכך, בשיתוף משטרת ישראל ורשויות אחרות. כמו כן נקבע, כי בכל מחוז שבו קיימת פעילות משמעותית של ארגוני הפשיעה, יוקם צוות אשר ישלב גורמי משטרה, רשות המיסים, פרקליטות, הרשות לאיסור הלבנת הון וכל גוף אחר הנוגע לעניין. הצוות יוקם במטרה למפות את ארגוני הפשיעה הפועלים בתחומי שטח שיפוטו ויכין תוכנית למאבק בארגוני הפשיעה, בין היתר באמצעות שומות מס, חילוט רכוש וענישה פלילית.

עוד הוחלט על הקמת פורום להפקת לקחים על-מנת לייעל את המלחמה בפשע המאורגן, והחליטו לפעול מול הנהלת בתי המשפט בניסיון למינוי הרכבים ייעודים לטיפול בארגוני פשיעה.

דבר נוסף ומעניין לא פחות בהקשר זה, טמון בהצעת הפרקליטות לחוקק חוקים שיגרמו לדה-לגיטימציה לארוגני הפשיעה. במסגרת חוקים אלו, תוגבל פעילותם של המורשעים בחברות בארגון פשיעה בצורה משמעותית והמדינה לא תסתפק בעונש שיוטל עליהם בבית המשפט.

אכיפת החוקים האזרחיים

בפרקליטות לא הסתפקו בביעור הנגע הפלילי, ומתווים דרכי פעולה להתמודדות גם עם עבירות בתחום האזרחי. הוחלט על הקמת צוות עבודה שיכין מצע מפורט לקידום נושא האכיפה האזרחית. בין היתר יציע הצוות קביעת מנגנונים ודרכי מימון לאיסוף אזרחי של ראיות ותיקוני חקיקה נדרשים. הצוות יורכב מנציגי הפרקליטות, משטרת ישראל ומשרדי ממשלה הרלוונטיים לנושא.

עוד נקבע, כי יצומצם באורח משמעותי פרק הזמן שבו מגישה הפרקליטות כתבי בית דין בנושאים הפיסקאליים ויוקמו פורומים משותפים לפרקליטות ולרשות המיסים לצורך קביעת סדרי עדיפויות, נהלים, יעדים משותפים ודרכי טיפול בתביעות.

בתוכנית העבודה הומלץ גם לתת עדיפות לקליטת פרקליטים בעלי השכלה כלכלית-משפטית לתקנים שהתפנו, וכן הוחלט להוציא פרקליטים בשנתיים הקרובות ללימודים בתחומים כלכליים, עם עדיפות ללימודים אקדמיים.

בפרקליטות מקווים, ונראה שיש להם על מה להתבסס, כי שיתוף הפעולה שהם מנסים ליצור, הן בתוך הפרקליטות והן ברשויות ובמשרדי הממשלה האחרים, יגרום לאכיפה טובה יותר ובסופו של דבר לחיים טובים יותר לאזרחי ישראל.