ועידת השלטון המקומי השנייה נפתחה בהתקפה מערכתית של בכירי השלטון המקומי כנגד הממשלה והכנסת: מרים פיירברג, ראש עיריית נתניה, קראה לראשי הרשויות בכל הארץ לפתוח בשביתת מגן החל ממחר במחאה על הרס הרשויות על-ידי ממשלת ישראל.
ראשי ערים נוספות גם כן התבטאו בגנות הממשלה, כשראש עיריית חיפה, יונה יהב, אמר כי "אין עם מי לדבר באוצר". גם יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה, התייחסה לחוק העיריות החדש ואמרה: "ממשלת ישראל מנסה לפתור את בעיות השחיתות בשלטון המקומי שהוא מושחת הרבה פחות מהשלטון המרכזי בעזרת חוק שמפקיע מידינו את השלטון ומעביר אותו לפקידים".
במסגרת פאנל שעסק בניתוק העיריות מהשלטון המרכזי ובהצעת חוק העיריות החדש תקפה ראש עיריית נתניה גם את שר הדתות וטענה כי רשויות שבהן אוכלוסיות דתיות נרחבות מקבלות תקציב גדול יותר מרשויות "חילוניות".
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, מתח ביקורת חריפה על פקידי משרד האוצר, והאשים אותם בחוסר פתיחות, לאחר שהצעתו לנסיגה מהדגם הקיים של הנפקות האג"ח העירוניות, ומעבר להנפקות של החברות הכלכליות לא התקבלה. יהב אמר עוד כי חוק העיריות החדש הוא מיותר, כל עוד לא יחוקק כחוק יסוד. הוא הוסיף, כי הנחת העבודה בישראל היא בולשביקית, ובמצב כזה אין צורך בחוק. "בכל פעם אני חייב לנסוע לירושלים ולקבץ נדבות".
ראש עיריית הרצליה הוסיפה עוד כי החוק "מקעקע את הבסיס הדמוקרטי של השלטון המקומי כיום". היא טענה, כמו כן, כי למרות מיושנות המצב הקיים כיום, ההיסטוריה יצרה מערכת עדינה של איזונים ובלמים: "החוק החדש מעביר את סמכויות הנבחרים לפקידי הראשות ללא דיון ציבורי". "את החוקים לא צריכים להגות עורכי דין אלא נבחרי ציבור... בניסוח החוק החדש לא התייעצו לא בראשי המועצות, לא בעובדי המועצות ולא אנשי השטח של המועצות מקומיות".
בפאנל הוצגה הצעת חוק העיריות החדש היוצר ארבע קבוצות של עיריות: עצמאיות, רגילות, עיריות בהתייעלות ועיריות בהבראה ובניהולו של מנהל ממונה, כאשר המגמה הרצויה הינה העברת כל העיריות למשטר של רשויות עצמאיות. האחריות הניהולית בכל אחת מהעיריות תהיה מוגדרת ומתוחמת, כאשר בראש הפירמידה הניהולית יעמוד מנכ"ל שהוא משרת אמון של ראש העיר. זאת בדומה לנעשה במשרדי הממשלה. מודל זה, המקובל בוריאציות שונות בארצות רבות, מעניק לראש העיריה את החופש הדרוש להתפנות מהניהול השוטף תוך ידיעה שמדיניותו תיושם במלואה.
