אגף השכר והסכמי עבודה מפרסם היום (ב', 12.6.06) את הדוח על הוצאות השכר של הגופים המתוקצבים והנתמכים, בהתאם לתיקון מס' 16 לחוק יסודות התקציב. הדוח מעלה, כי בשנת 2004 נמצאו חריגות שכר לכאורה ב-15% מהגופים הנתמכים והמתוקצבים (ביחס לשנת 2003). הדוח מכיל נתונים של כ-276,000 עובדים בשירות הציבורי שהועסקו בכ-230,000 משרות.
הדוח, הקרוי "דוח ברקו", הוכן בתקופת כהונתו של הממונה על השכר והסכמי עבודה לשעבר, עוזר ברקוביץ ז"ל. להגברת השקיפות יפורסם בשבוע הבא דוח על נתוני השכר של עובדי המדינה.
מאז החלה יחידת האכיפה לפעול על-פי החלטת ממשלה מיום 6.6.97, ירד באופן משמעותי היקף חריגות השכר, שבראשיתו עמד על כ-62% מכלל הגופים המתוקצבים והנתמכים, לעומת הדוח לשנת 2004 בו היקף חריגות השכר עומד על 15% בלבד (ירידה כוללת של כ-76%).
נתונים וממצאים
בדוח ממצאים עיקריים לגבי הוצאות השכר של הגופים הציבוריים: בעלי תפקידים, מקבלי שכר גבוה ועובדי הדירוגים השונים תוך התייחסות לקבוצות השיוך השונות: רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, תאגידים שהוקמו על-פי חוק וגופים שהוכרזו על-ידי שר האוצר כגופים נתמכים.
ההיקף הכולל של עלויות השכר בקרב הגופים המדווחים מסתכם בשנת 2004 בכ-41.8 מיליארד ש"ח ב-683 גופים (כ-31.1 מיליארד ש"ח ללא עלויות מעביד, תשלומים רטרואקטיביים ותשלומי פרישה) שהגישו דיווחיהם עד נובמבר 2005.
מתוך 698 גופים החייבים בדיווח הגישו נתונים 683 גופים, המהווים כ-97.9% מהגופים החייבים בדיווח.
שיעורי הגשה גבוהים
שיעורי ההגשה עמדו על 100 אחוזים ברשויות המקומיות, במועצות הדתיות, בתאגידים ובגופים נתמכים. שיעור ההגשה בחברות ממשלתיות - 96.9%, באיגודי ערים - 91.9% ובחברות עירוניות - 91.1%.
בשנת 2004 חרגו לכאורה 15% מכלל הגופים, בהשוואה לנתוני השכר שלהם בשנת 2003.
בסיכום כולל, התקבלו עבור שנת 2004 נתונים על כ- 276 אלף עובדים, שהועסקו בכ- 229.41 אלף משרות מלאות. בשנת 2004 חלה עלייה ריאלית של 2.74% בשכר ברוטו בגופים המדווחים. הסיבה העיקרית לעליה בהוצאות השכר הינה כפל תשלומי הבראה ומענק יובל בשנת 2004.
בדוח מופיע פירוט של בעלי תפקידים ומקבלי שכר גבוה, ששכרם עלה בשנת 2004 על מה שנקבע לכל גוף על-פי גודלו, ואשר עבדו לפחות 9 חודשים ב- 0.75 משרה, בממוצע שנתי, ומעלה.
מאחר שמדובר בדוח סטטיסטי, התנהגות הממוצעים בכל גוף אינה בהכרח משקפת את שכר העובדים, ואף לא את שונות השכר באותו דירוג.
כדי להגיע לדיוק מירבי בנתונים המפורסמים, נעשתה בדוח אבחנה בין השכר השוטף (ללא תשלומים רטרואקטיביים, תשלומים בגין פרישה ועלויות מעביד) לבין נתוני עלות ההעסקה הכוללת עלויות מעביד, אך אינה כוללת תשלומי פרישה ותשלומים רטרואקטיביים.
על-פי הממצאים, שכרם החודשי ברוטו של בעלי התפקידים עמד בממוצע על 21,665 ש"ח ושכר עובדי דרוגים על 10,634 ש"ח לעובד במשרה מלאה (אוכלוסיה קבועה).
בין בעלי התפקידים, השכר הגבוה ביותר בממוצע היה בגופים הנתמכים: 27,664 ש"ח.
בקרב עובדי הדירוגים השכר הגבוה ביותר בממוצע היה בקרב החברות הממשלתיות: 15,535 ש"ח.
בחלקו השני של הדוח מופיע לכל גוף פירוט החריגות לכאורה (שינוי שכר מעבר ל- 5%). מבדיקה ראשונית עולה, כי ב-98 גופים קיימות חריגות לכאורה (15% מתוך 661 גופים שדווחו בשנים 2003-2004). ב- 82% מהגופים החורגים לכאורה 2-1 חריגות לכאורה לגוף.
כחריגה לכאורה מוגדר מצב בו שכרו של בכיר, או השכר ששולם לעובד דרוג מקצועי מסוים בגוף עלה בין 2003 ל-2004 ב- 5% או יותר, מעבר לעליית שכרם של עובדים מקבילים בשירות המדינה. מדובר בשיעורי השינוי משנה לשנה בלבד, השנה ניכה האגף תשלומים שנתיים מהשכר ברוטו לצורך ההשוואה בין השנים (זאת בשל כפל תשלומי הבראה ומענק יובל ב-2004).
