עד לפני שנים לא רבות, נהנו שופטי ישראל מתדמית נקיה בקרב הציבור הישראלי. בעוד הכנסת ושאר הגופים הציבוריים במדינה נחשבו בצדק או שלא בצדק למוסדות מושחתים, נהנו בתי המשפט מהילה של טוהר ונקיון כפים. בשנים האחרונות, החל דימוי זה של בית המשפט להיסדק. רינונים אחר שופטים המקורבים לפרקליטי צמרת, או שופטים המנהלים אורח חיים שאינו הולם את מעמדם, החלו פורשים כנפיים ומגיעים לידיעת הציבור הרחב.
השנה האחרונה היתה שנת שפל בתחום טוהר המידות של השופטים, עם פרסומן של פרשות כמו זיוף הפרוטוקלים בידי השופטת הילה כהן ופרשת השופטת אלון-לאופר. אולם, למרבה הפלא, אין בחוק עד עתה, כללי אתיקה המחייבים את היושבים על כס המשפט. בשנת 1993 פרסם נשיא ביהמ"ש העליון דאז, השופט מאיר שמגר, את הקוד האתי של השופטים, אולם, קוד זה הינו חסר שיניים שכן אין לו כל מעמד חוקי מחייב.
כעת מפרסם משרד המשפטים תזכיר הצעת חוק, שאמור להסדיר את כללי האתיקה של השופטים. החוק המוצע, קובע כי נשיא בית המשפט העליון בצוותא עם שר המשפטים יגבש כללי אתיקה שיחולו על שופטים ורשמים, לרבות אלו שסיימו את תפקידם. בנוסף, תוקם ועדת אתיקה שבה יהיו חמישה חברים לפי ההרכב הבא: שופט מביהמ"ש העליון, שופט מחוזי, שופט שלום, שופט מביה"ד לעבודה, ונציג תלונות הציבור על שופטים.
הוועדה, תיתן חוות דעת בענייני אתיקה של שופטים, כאשר היא תדון לפי פניה של שופט בעניין שנוגע אליו, או בעניין כללי לפי פניית נשיא ביהמ"ש העליון, או שר המשפטים.
בנוסף, כללי האתיקה שייקבעו והחלטות ועדת האתיקה יקבלו משנה תוקף, שכן לפי ההצעה, הפרה של הכללים או של החלטות הוועדה יהווה בסיס להגשת קובלנה משמעתית נגד שופט שיעשה כן.
