"השופט ברק הוא יחיד בדורו"

- אם אנחנו מדברים על מעבר בין תקופות, קשה שלא להזכיר בהקשר זה את הפרישה הצפויה של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, לאחר 28 שנות כהונה על כס השיפוט. כיצד אתה מסכם את כהונתו של ברק?

השופט ברק הוא יחיד בדורו, ברור שבראיה היסטורית הוא יהיה דמות מופת בתולדות המשפט של ישראל. היו לו הצלחות לא מעטות לצד כשלונות. הוא פעל בצורה נחרצת לאמץ את הגישה של המשפט הקונטיננטאלי בעניין של תום לב ודרך מקובלת בהלכות כמו פסק הדין אפרופים שגרמו מצד אחד לפגיעה ביציבות המשפטית, אך יצרו גמישות גדולה יותר שנועדה להשיג את התכלית.
אני סבור שכאשר ישכחו את שמות המשמיצים של השופט ברק, שמו עדיין יהווה חלק חשוב בהיסטוריה הישראלית.

- האם הפגיעה ביציבות ובודאות המשפטית אינה גדולה מדי?


בגישה של השופט ברק יש ערכים מוספים לחברה. גישה זו, מנסה להתחקות אחר תכלית היחסים בין הצדדים להליך השיפוטי, לגלות לדוגמא מהי תכלית החוזה ביניהם, זהו ניסיון לחפש את הדבר הנכון או הצודק הגם שיש לכך מחיר.

נפגשתי עם חודק, לשיחה נינוחה ובלתי מעונבת לדון בהתפתחות השוק המשפטי בישראל, המיזוגים בענף, פרישת נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק הצפויה להתרחש בספטמבר הקרוב ועוד שלל נושאים.

- עו"ד חודק, עושה רושם שמילת הקסם היום היא מיזוג, כל משרד שמכבד את עצמו מבצע היום מיזוגים מה פשר התופעה?

ברצוני להזכיר, כי המיזוג הראשון הגדול בענף היה המיזוג של משרדנו עם משרד קלינהנדלר הלוי. עד אז היו פה ושם מיזוגים קטנים בענף, משרדים של עשרה עורכי דין שהתמזגו עם משרד של שניים. המיזוג שלנו היה בין שני משרדים עם למעלה מ-20 עורכי דין. אני יכול לומר שאצלנו המיזוג הוכיח את עצמו, המיזוג יצר סינרגיה באופן מושלם. כנראה שהמודל שלנו הוכיח את עצמו, כך שמשרדים נוספים מנסים לשחזר את ההצלחה.

- ובכל זאת, מהי התועלת שביצירת פירמות ענק, האם לא עדיף ללקוח לפנות למשרד המתמחה בנישה ספציפית?

לחלוטין לא. המודל שלנו זהה לזה שנהוג בארה"ב ובאירופה, מודל שהוכח כיעיל ביותר. משרד גדול יוצר למעשה מאסה קריטית בקשת רחבה של נושאים. לגבי משרד קטן ישנן שתי אפשרויות: או שהוא אינו מתמחה, או שהוא מתמחה בנישה קטנה וספציפית בלבד. אצלנו הלקוח יכול למצוא מענה כולל בתחומים כמו משפט בינלאומי, קנין רוחני, חוזים, דיני עבודה, מסים, שוק הון ועוד. אלו אלמנטים שכולם או חלקם עשויים לצוץ במהלך ביצוען של עסקות ולכן ישנה חשיבות לכך שכולם מטופלים על-ידי אותו משרד.

- לאחרונה הוסמכו עוד 1,821 עורכי דין חדשים, האם השוק המשפטי מוצף כמו שנוהגים לומר?

אני לא רואה הצפה. צריך להסתכל על משפטים כמקצוע המעניק הכשרה בסיסית למגוון מקצועות דוגמת כח אדם, אדמיניסטרציה, ביטוח, עסקים, שירות המדינה וכו'. אם יווצר עודף הרי שיתפתחו קורסי הסבה יישומיים ממשפטים לכיוונים הללו. כמו כן, לימוד משפטים משפר את החברה הישראלית ובל נשכח שזהו גם מקצוע יהודי...

- הזכרת מקצוע יהודי, האם היהודים אוהבים להתדיין בבתי משפט יותר מעמים אחרים?

אין ספק, שהעם היהודי אוהב התדיינויות. ראה רק את ההתפלפלויות התלמודיות. הדבר הזה יוצר גם בין היתר עומס על מערכת המשפט. ביפן שבה ישנה תרבות ומסורת חזקה אין כמעט עורכי דין.

- בכנס לשכת עורכי הדין האחרון באילת, התקיים מושב בו נטען, כי ישנו קשר הדוק בין מצבו הכלכלי של אדם ובין מידת סיכויו בהליך המשפטי, אתה מסכים עם אמירה זו?

ראה, ליכולתו הכלכלית של אדם ישנה משמעות באספקטים רבים של החיים ובכללם בהליך המשפטי. ברור כי אם לאדם ישנה יכולת לקחת בעל מקצוע טוב ויקר - יש לו יותר סיכויים להצליח ולו רק משום שהכנת התיק תהיה ארוכה ויסודית מבלי לחסוך במשאבים. לדעתי צריך להבטיח מידה של איכות חיים מינימלית בתחומים כמו בריאות, משפט וכדומה. אולם, השאלה מהו קיום בכבוד הינה שאלה פוליטית ולא משפטית שצריכה להיות מוכרעת על-ידי תהליכים חברתיים ופוליטיים.

- לאחרונה הועלתה על-ידי פרופ' זוהר גושן, הצעה להקים בישראל בית משפט המתמחה בדיני חברות, בדומה לבית המשפט הפועל במדינת דלוור שבארה"ב, מה דעתך?

פרופ' גושן הוא יועץ של משרדנו. הוא איש מעמיק שיש לקחת ברצינות את עצותיו. כעיקרון, אני חושב שזה רעיון חיובי, אם כי יש לבחון את האיזון בין התמחות בנושאים ספציפיים ובין מערכת כללית המטפלת במכלול הנושאים. הנשיא ברק, סבור למשל כי שופטים שעוסקים בדיני חברות צריכים להתמצא גם בנושאים אחרים.

- נחזור מדלוור למשרד שאתה מנהל בת"א. לאחרונה פתחתם שלוחה בירושלים, מה מטרתו של הצעד הזה?

המשרד בירושלים נפתח מכמה טעמים: ראשית, ישנו את הטעם העסקי – רצינו להיות קרובים ללקוחות שלנו בגבולות היעילות הכלכלית. מצאנו שתחום ההיי-טק התפתח מאוד בירושלים בשנים האחרונות, ישנם יזמים רבים שמתגוררים בעיר ואנו שפועלים בתחום סברנו כי מן הראוי להיות שם. כמו כן, יש במשרדנו עובדים ושותפים המתגוררים בבירה ופתיחת השלוחה נועדה לאפשר להם סביבת עבודה בקרבת מגוריהם.

- האם יש כאן גם חשיבה אסטרטגית של יציאה מת"א למקומות אחרים?

ודאי, אנו בוחנים פתיחת סניפים במקומות נוספים בארץ ובעולם וסברנו כי הפעולה הראשונה בכיוון זה ראוי שתתבצע בבירת ישראל. אנו ממוקדים כיום במספר שווקים בינלאומיים: כמובן בארה"ב, מזרח אירופה, כאשר רק באחרונה קלטנו לשורותינו עו"ד דובר רוסית וגרמנית. שוק נוסף שאנו בוחנים חדירה אליו הוא המזרח הרחוק – זהו שוק שמתפתח בצעדי ענק, אין לי כל ספק שהקהילה העסקית הישראלית תגיע גם אליו ואנו מכינים גשר משפטי גם לשוק זה. במשרד יש עו"ד דובר סינית-מנדרינית שלמד בסין והונג-קונג, זהו שוק שמאוד מעניין אותנו.

- אתה עוסק בעריכת דין שנים רבות, מהו ההבדל בין עורך הדין של היום ובין זה שעסק בתחום לפני 20 שנה?

ראשית, ישנן תופעות רחבות יותר כמו מעבר לעולם פוסט-מודרני שמשפיעות גם על עולם המשפט. הפוסט-מודרניות הזו גורמת לאנשים לנטוש את האידיאות הגדולות ולהתמקד במעגל הפנימי של הפרט דוגמת הגשמה עצמית. דבר זה גורם בין היתר לירידת מידת הלויאליות של עורך דין למקום העבודה שלו. יחד עם זאת, אני סבור שעריכת הדין כיום היא מתמחה יותר ולכן גם מפוצלת לתת-התמחויות רבות לעומת העבר.

- ישנם גם הבדלים חיוביים בין "פעם והיום"?

הגישה היום היא יותר מולטי דיסציפלינרית. בעבר מקצוע המשפטים עמד בפני עצמו, כיום יש חפיפה עם תחומים אחרים כמו כלכלה וראיית חשבון. עורכי דין כיום משלבים הבנה בתחומים שונים (כגון מימון, מינהל עסקים, חשבונאות). לעומת זאת, בעבר היתה דיכוטומיה ברורה בין התחומים.