השופטת יהודית צור, מבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, דחתה (א, 23.7.06) עתירה שהוגשה בידי האדריכלים ישראל גודוביץ', אברהם טולדנו ועמותת האדריכלים המאוחדים בישראל נגד קיומו של המכרז לבחירת האדריכל שיתכנן את היכל בתי המשפט בירושלים. השופטת דחתה את טענות העותרים בדבר אפליה בדרישות המכרז וקבעה כי הדרישות המחמירות נובעות ממניעים מקצועיים שנועדו לאפשר את בניית ההיכל בצורה נאותה.
ביום 3.1.06 פורסם מכרז לבחירת אדריכלים לתכנון היכל המשפט בירושלים, שאמור להשתרע של שטח של 50,000 מטרים רבועים ולכלול את כל ערכאות המשפט בבירה, למעט בית המשפט העליון.
בין היתר, דרש המכרז מהמועמדים את התנאים הבאים: המועמד תכנן בארץ במהלך חמש השנים האחרונות מבנה ציבורי, לרבות בניין משרדים שאינו בניין מגורים, בעל מערכות מורכבות בשטח של לפחות 20,000 מ"ר ; הצוות המציע במכרז כולל לפחות שלושה אדריכלים וניסיון רב בתכנון משרדים אשר בנייתם הושלמה בארץ במהלך חמש השנים האחרונות ; המציע מעסיק לא פחות משבעה עובדים טכניים (אדריכלים, הנדסאים, טכנאים ושרטטים) ולפחות שלושה מהם הינם אדריכלים בעלי ניסיון העולה על חמש שנים בתכנון מבנים ציבוריים.
כנגד תנאי המכרז עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים, מספר אדריכלים ובהם ישראל גודוביץ', שכיהן בעבר כמהנדס העיר ת"א. העותרים טענו באמצעות באי כוחם, עוה"ד אביגדור פלדמן וקרין לוי, כי המכרז נוהל במתכונת של תחרות "סגורה" בדרך שאינה שומרת על עקרון השיוויון. לטענתם, המכרז אינו כולל אמות מידה המבטיחות את התאמת ההצעות לתכנון מבנה בעל חשיבות היסטורית כה גדולה.
הטענה המרכזית שעלתה בעתירה היא, כי העמדת המכרז על אמות מידה של חוסן כלכלי וותק מקצועי, במקום על בסיס עליונות אסתטית ופונקציונאלית של התכנון, אינה ראויה וגורמת לכך שחלק ניכר ממשרדי האדריכלים בארץ אינם יכולים להשתתף במכרז. לטענת העותרים, המכרז קבע אמת מידה מנהלית בעיקרה, לבחירת האדריכל והיא - ותק וניסיון, כאשר לדידם של גודוביץ' וחבריו עליונות כלכלית, ותק ונפח אינם מלמדים על יתרון יצירתי, אלא להיפך, לעיתים קרובות מלמדים דווקא על שמרנות, הססנות, זהירות יתר וחשש מהחדש.
מנגד טענו המשיבים ובהם משרד האוצר והרשות לפיתוח ירושלים, כי המכרז היה פתוח לכל והקריטריונים שנקבעו בו לא הפכו אותו למכרז "סגור". בנוסף טענו המשיבים, כי הקריטריונים שנבחרו אינם פוגעים ביצירתיות ומציינים כי מטרתם היא בחירת התוכנית האדריכלית הטובה ביותר.
השופטת צור קיבלה את עמדת המשיבים וציינה, כי "הקריטריונים שנקבעו על-ידי המשיבים נועדו לבחור משרד שיוכל להפיק תכנון מתאים למבנה מרכזי ומורכב של היכל בתי המשפט בירושלים".
השופטת הוסיפה, כי "מדובר במבנה בעל חשיבות מיוחדת, גדול ממדים, אשר היקף העבודה הכרוך בתכנונו הינו רחב במיוחד. חשוב היה למשיבים לעמוד על כושרם של המועמדים לתכנן מבנה בסדר גודל כזה. המשיבים סברו כי לצורך תכנון של פרויקט זה נדרש צוות מתכנן בעל יכולות וניסיון ולא אדריכל בודד, יהא מוכשר אשר יהא".
היות שכך נקבע כי אין כל פסול בדרישות המכרז שיוסיף להתקיים כמתוכנן. בנוסף חוייבו העותרים לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.
