שופט בית משפט השלום בתל אביב, שלמה פרידלנדר, חייב (ב', 7.8.06) את חברת שטראוס לפצות לקוח שרכש יוגורט מתוצרתה ומצא בתוכו גוף זר. השופט קבע, כי ככלל, מקרה מסוג זה אינו עילה לתביעה משפטית, אך בנסיבות העניין בהם הסכימו הצדדים לפסק דין על דרך הפשרה, יפוצה הלקוח בסך 500 שקלים.
התובע, יהודה בן-יעקב, רכש יוגורט מתוצרת שטראוס, אך הופתע לגלות בתוכו גוף זר שלטענתו הינו פיסת קרטון שעליה רקב או עובש. בן-יעקב הגיש לבית משפט השלום בת"א תביעה בסך 20 אלף שקלים נגד החברה וזאת בשל עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו.
החברה מצידה טענה, כי העצם הזר הוא פיסת מדבקה שנועדה להיות מודבקת על ההיקף החיצוני של גביע היוגורט, ובגלל תקלה בתהליך הייצור נתחבה פנימה. לגופו של עניין, שטראוס הודתה באחריותה העקרונית בגין הימצאו של עצם זר במוצר שלה, אך היא הכחישה את זכאותו של התובע לפיצוי בגינו, בהיות האירוע משום 'מעשה של מה בכך'.
השופט פרידלנדר קיבל את טענותיו העובדתיות של בן-יעקב, אך התרשם פחות מטיעוניו המשפטיים. "משיקולי מדיניות משפטית, לא ראוי לעודד כל "קורבן" של תקלה קטנה כאמור להגיש תביעה משפטית. כך, אפילו מדובר בתביעה בבית המשפט לתביעות קטנות; ואין-צריך-לומר בבית משפט השלום", כתב השופט.
השופט ציין עוד, כי גם לו נגרם לבן-יעקב נזק, הרי שהיה עליו להקטין את נזקו. "עיקרון הקטנת הנזק מחייב את מי שנגרמה לו עוגמת נפש להרגיע את עצמו, ולשכנע את עצמו כי מדובר בעניין של מה בכך - הסתכלות המגשימה את עצמה מבחינה פסיכולוגית", קבע השופט שהמשיך בכיוון הפסיכולוגי בציינו: "אדם שנגרמה לו עוגמת נפש חייב לזכור כי יש בכוחו להשפיע על רגשותיו. ראוי לו להזכיר לעצמו את ממדיה האמיתיים של הפגיעה מתוך מבט רחב ומרוחק-קמעא, להתאושש במהירות ולהמשיך הלאה".
השופט ציין, כי "לו היה מדובר בפסק דין רגיל, אולי הייתי דוחה את התביעה, בהסתמך על שיקולי המדיניות האמורים", אך היות והצדדים הסכימו לקבלת פסק דין על דרך הפשרה, קבע כי שטראוס תשלם לבן-יעקב 500 שקלים כפיצוי בשל עוגמת הנפש ממנה סבל.
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
