השופט אהרן פרקש, מבית המשפט המחוזי בירושלים, אישר את הודעת הפרקליטות לפיה יבוטל האישום כנגד רפאל בראון - לשעבר ממונה על שחזור העתיקות במוזיאון ישראל, שהואשם בפרשת זיופי עתיקות. בתוך כך, נמשכת פרשת התביעה כנגד הנאשם העיקרי, אספן העתיקות, עודד גולן והנאשם רוברט דויטש, וזאת לאחר הרשעת פאיז אל עמלה, נאשם נוסף בפרשה, על-פי הודאתו במסגרתה של עסקת טיעון.
כתבי האישום אשר הוגשו בדצמבר 2004 כנגד חמשת הישראלים כללו אישומים המייחסים להם עבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, פגיעה בעתיקות, מכירת חיקוי עתיקה ועוד.
במסגרת הפרשה התלוננה רשות העתיקות כי זוייפו בין השאר "כתובת יהואש", גלוסקמת אחי ישו, מנורת אבן בעלת שבע פיות, מספר בולות (טביעות חותם על פיסות טין, ששימשו לחתימתן של הודעות כתובות) ומספר אוסטרקונים (שברי חרס ששימשו בעבר לכתיבה ולציור).
לאחר מחיקת האישום הראשון כנגד בראון וכהן בנובמבר 2005, נותר אישום אחד בלבד כנגד רפאל בראון בכתב האישום, שעניינו זיוף בולת ברוך בן נריה הסופר, השייכת לאספן העתיקות הנודע שלמה מוסאיוף.
החלטת הפרקליטות כעת לחזור בה מן האישום נגד בראון התקבלה בעקבות טענות שונות שהעלתה ההגנה ביחס לאותנטיות הבולה ובנוסף לאחר שהתברר כי האישום כנגד בראון התיישן.
במהלך המשפט העיד מר נתן מרון, לשעבר איש השרות הדיפלומטי במשרד החוץ, אשר כיהן, בין היתר, כשגריר ישראל בדנמרק, אוסטריה ורוסיה. מרון ציין בעדותו כי עוד בשנת 1991, עת כיהן כציר מדיני בלונדון, ראה פוסטר גדול ממדים של הבולה, נשוא האישום כנגד בראון, בביתו של אספן העתיקות מוסאיוף, בלונדון.
נוכח ראיה זו וראיות נוספות הנוגעות לאותנטיות הבולה, ערכה הפרקליטות הליך של שימוע, בו טענו בפניה באי כוחו של בראון, עוה"ד דרור ויגדור, ברק טל וחניטל בלינסון ממשרד עוה"ד יגאל ארנון.
בעקבות השימוע הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הפרקליטות תחזור בה מן האישום היחיד כנגד בראון וכתב האישום נגדו יבוטל. בעקבות הסכמת הצדדים החליט כאמור בית המשפט המחוזי לבטל את כתב האישום כנגד בראון.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
