הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל הוקמה כעמותה בשנת 1994, לפי החלטה של ראש הממשלה ושל שרי התעשיה והמסחר והאוצר, כדי לשמש זרוע ממלכתית מרכזית ליישום מדיניות הממשלה בנושא עידוד עסקים קטנים. הרשות פועלת לפי תקנון, ובו נקבע כי אחד מתפקידיה הוא לסייע ל"קבוצות אוכלוסיה ספציפיות בעלות פוטנציאל ליזמות, כגון עולים חדשים, משוחררי צבא, נשים, מיעוטים וכו'". לשם כך הרשות מפעילה פרויקטים באמצעות מנהלי פרויקטים שהיא שוכרת את שירותיהם.

תקציב הרשות ממומן במלואו מתקציב הממשלה, באמצעות משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה. הרשות אינה כפופה ישירות למנגנוני הפיקוח והבקרה שכפופים להם משרדי הממשלה וחברות ממשלתיות, אך חלים עליה הן כללי המשפט הפרטי והן נורמות המשפט הציבורי.

מבקר המדינה מציין בדוח, כי הביקורת העלתה שהרשות לא הקפידה על קיום נורמות המשפט הציבורי. כותב המבקר: "נמצא כי בראשית שנת 2004 פעלה הנהלת משרד התמ"ת בראשות השר אהוד אולמרט והמנכ"ל רענן דינור, לשינוי תקנון הרשות כדי שתתאפשר לה גמישות רבה יותר במינוי יו"ר לרשות ובהקצאת תקציבה, ובדרך זו הגדילה את יכולתה לנהל את ענייני הרשות ולשלוט בה".

המבקר מציין, כי זמן קצר "לאחר שינוי התקנון עשתה הנהלת משרד התמ"ת שימוש ברשות ככר פעולה למינויים משיקולים פוליטיים ובתהליך לא תקין". בדוח נאמר, כי הנהלת משרד התמ"ת הוסיפה משרה של סמנכ"לית ברשות שאחד מתפקידיה הפעלת פרויקטים, ופעלה למינוי מועמדת מטעמה למשרה זו. המועמדת - עו"ד לילך נחמיה, זוגתו באותה עת של השר אברהם הירשזון. המבקר קובע כי עולה חשש שהנהלת משרד התמ"ת פעלה לאיוש משרה במועמדת בעלת זיקה אישית ופוליטית, כמפורט להלן (ציטוט):

(א) במשך שנות קיומה הפעילה הרשות כמה פרויקטים. בשנים האחרונות הוטלה האחריות להפעלת פרויקטים על מי שמכהנת בתפקיד "מזכיר הרשות", והיא הפעילה כמה פרויקטים, ובהם קורסים לניהול עסק לזכייני מפעל הפיס ופרויקט לנשים חד-הוריות. ברשות גם מכהן סמנכ"ל שאחד מתפקידיו הוא הפעלת פרויקטים. בתחילת שנת 2004 הוסיפה הנהלת משרד התמ"ת, בראשות השר אולמרט והמנכ"ל דינור, משרה של סמנכ"לית ברשות, משרה בכירה, שאחד מתפקידיה הפעלת פרויקטים, ופעלה לאייש את המשרה במועמדת מטעמה. בישיבה באמצע פברואר אותה שנה אישר הוועד המנהל של הרשות למנות למשרה החדשה את עו"ד לילך נחמיה, שהנהלת משרד התמ"ת המליצה עליה (להלן - הסמנכ"לית). באותה הישיבה אף אישר הוועד המנהל את מינויו של המנכ"ל החדש, מר עמירם בוקשפן. בתצהיר מסוף אפריל 2006 הסבירה עו"ד נחמיה כי המליצו למנותה היו"ר לשעבר של הוועד המנהל של הרשות וחבר לשעבר בוועד המנהל. עו"ד נחמיה לא מסרה למשרד מבקר המדינה מי בהנהלת משרד התמ"ת פעל למינויה למשרה. משרד מבקר המדינה לא מצא לא במסמכי הרשות ולא במסמכי משרד התמ"ת מסמכי מטה בדבר הכוונה להוסיף את המשרה ולאיישה.

עם זאת, בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל 2006 הסביר יו"ר הוועד המנהל של הרשות ד"ר שמואל רוזנמן כי בפגישה עם מנכ"ל משרד התמ"ת, חודשים מספר לפני כניסתו לתפקידו, נקבע כי המבנה הארגוני של הרשות יבוסס על שני תחומים, שאחד מהם הוא הפעלה של פרויקטים ייחודיים, וכי בראש תחום זה יעמוד סמנכ"ל או מנהל אגף. היו"ר אף המציא למשרד מבקר המדינה דוח אבחון ארגוני מקוצר על הרשות שהכין יועץ מאחת האוניברסיטאות, ובו כלולה משרה נוספת של סמנכ"ל. יצוין כי דוח זה הוזמן באפריל 2004 - לאחר מינויה של הסמנכ"לית - והכנתו הסתיימה ביוני אותה שנה.

(ב) בדיקה שעשה משרד מבקר המדינה במזכירות ועדת רביבי העלתה כי בשנת 2003, לפני מינוי הסמנכ"לית לתפקידה ברשות, היא הייתה מועמדת לשמש נציגת ציבור בדירקטוריון של החברה הממשלתית לתיירות בע"מ. הוועדה מצאה בישיבתה בספטמבר אותה שנה כי "המועמדת אינה כשירה לכהן כדירקטורית בחברה", והנימוקים לדחייה היו חשש לזיקה אישית ופוליטית והיעדר כישורים מיוחדים. באמצע דצמבר 2003 דחתה הוועדה השגה שהוגשה לה בעניין זה.

מאחר שהרשות היא עמותה, המינויים בה אינם טעונים אישור ועדת רביבי. אולם החלטת ועדת רביבי לדחות המינוי של עו"ד לילך נחמיה כדירקטורית בחברה הממשלתית לתיירות בע"מ מלמדת שבמינוי הסמנכ"לית, על-פי עמדת ועדת רביבי, יש חשש לזיקה אישית ופוליטית. האמור לעיל, נוסף על העובדה שהסמנכ"לית מונתה ללא הליך תחרותי ושוויוני, ובהתחשב בלוח הזמנים ובהשתלשלות העניינים, מעלה את החשש כי הנהלת משרד התמ"ת פעלה לאיוש המשרה במועמדת בעלת זיקה אישית ופוליטית, כפי שהועלה בשעתו בוועדת רביבי. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות להיערך כך שיובטח שבעתיד כל מידע רלוונטי יובא לידיעתה לפני ביצוע מינויים מסוג זה.

המבקר מייחס ליו"ר הכנסת, ח"כ דליה איציק , אחריות מוגבלת לנורמות הבלתי תקינות שנוצרו ברשות לעסקים קטנים ובינוניים. הוא מציין, כי בטיוטת דוח האבחון (הבדיקה הוזמנה על-ידי אולמרט ודינור), העוסק בתקופת כהונתה של ח"כ דליה איציק כשרת משרד התעשיה והמסחר (שקדמה לכהונת השר אולמרט ולמינוי ההנהלה הנוכחית של הרשות), נקבע שהרשות לא זכתה להכרה מלאה כארגון המרכזי המוביל את העשייה בתחום העסקים הקטנים, בעיקר עקב נגע המינויים הפוליטיים שפשה בה; והרשות מתוארת בו כ"חצר אחורית למנויים פוליטיים". לפי טיוטת הדוח, "בתרבות השלטונית הקיימת זוהי נורמה ידועה שיו"ר ומנכ"ל של חברה ממשלתית או רשות שליד משרדי הממשלה יהיו מנאמני השלטון. אך ברשות לעסקים קטנים יצרו מקומות תעסוקה עם תפקידים בלתי נחוצים ובלתי ברורים, כל זאת בכדי להעסיק מספר עובדים, שסגולתם המרכזית הייתה מידת קרבתם אל הצלחת.

באותו דוח נטען עוד, כי "ככול שארגון קולט נושאי משרות מסיבות פוליטיות הוא נחלש כארגון בעל זהות ויכולת מקצועית, גם בעיני בעלי העוצמה השלטונית הדואגים לאנשיהם. אין ספק שבשנים האחרונות סבלה הרשות מדינמיקה זו". עוד נאמר בטיוטת הדוח כי "ככל שהרשות הופכת לאכסניה למינויים פוליטיים, כך מנהלי המט"ים רואים אותה כארגון בזבזני שאינו מכוון אליהם ואל מטרותיהם", וכי "הרשות מזוהה כמזוהמת בשיקולים פוליטיים ובמשרות פוליטיות". בתגובת המנכ"ל הקודם של הרשות, עדי שטרנברג, למשרד מבקר המדינה נאמר, כי הואיל והדוח הוכן בחיפזון והוא לא נדרש להתייחס אליו "יש מקום להניח שכל כוונתו הייתה לשמש כלי לניגוח ההנהלה הקודמת על-מנת להחליף את המנכ"ל והיו"ר הקודם, בכדי לסלול את הדרך למינויים החדשים - של ההנהלה הנוכחית ושל אחרים".

השרה לשעבר ח"כ דליה איציק מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2006 כי "ככל שמדובר, אם בכלל, בתקופה שבה כיהנתי כשרת התמ"ס, הרי הנושא כולו שעניינו הרשות לעסקים קטנים ובינוניים היה במסגרת חלוקת הסמכויות במשרד בתחום פעולתו ואחריותו של סגן השר". באותה תקופה סגן השר היה אלי בן מנחם. בתשובתו של בן מנחם מאפריל 2006 נאמר כי כסגן שר לא הייתה לו נגיעה אישית בנושא עובדי הרשות, וכי דוח האבחון הארגוני לא הובא לעיונו והטענות בו חסרות כל אחיזה במציאות.

המבקר קובע, כי למרות האמור בדוח האבחון, במקום לחזק את המנגנונים האמורים לשמש לבקרה על הרשות ולפעול למיגור תופעת המינויים הפוליטיים ברשות, יזמה הנהלת משרד התמ"ת בראשות השר אולמרט והמנכ"ל דינור, שינויים בתקנון הרשות שהגבירו את השפעת השר על קביעת תקציב הרשות ועל מינוי היו"ר. בתשובת דינור, מיולי 2006 נאמר כי השינויים נועדו לאפשר לרשות פעילות תקינה ויעילה.

המבקר ממשיך ומתאר מסכת ארוכה של כשלים ומינויים פסולים: לאחר כניסת הסמנכ"לית לתפקידה [עו"ד לילך נחמיה] החלה הרשות להפעיל כמה פרויקטים חדשים. לשם הפעלתם כביכול שכרה הרשות את שירותיהם של פרויקטורים אשר תפקידם לנהל את הפרויקטים השונים.

משרד מבקר המדינה בדק את נסיבות ההתקשרות עם שלושה פרויקטורים, ובבדיקה נמצא כי המינויים בוצעו באופן בלתי תקין. כותב המבקר:

• "נמצא כי בעת ההתקשרות עימם הם היו חברים במרכז הליכוד, באותו מועד מפלגתו של שר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט, ושניים מהם התמודדו על תפקיד במזכירות הליכוד";

• "הבדיקה העלתה כי הפרויקטורים האמורים נשכרו לניהול שלושה פרויקטים של הרשות בתהליך לא שוויוני ולא תקין. שניים מהפרויקטים שניהלו לא היו בתוכנית העבודה של הרשות".

המבקר כותב בדוח, כי באמצע שנת 2004, לאחר מינוי הסמנכ"לית, הוחל בביצוע פרויקטים חדשים ולניהולם נשכרו שירותיהם של פרויקטורים. בעת עריכת הביקורת היו לרשות התקשרויות עם 10-14 פרויקטורים שונים - כמחצית מהם החלו את עבודתם לאחר כניסת הסמנכ"לית לתפקידה.

משרד מבקר המדינה בדק את תהליכי ההתקשרות של הרשות עם שלושה פרויקטורים שנמצא כי בעת ההתקשרות עימם הם היו חברים במרכז הליכוד. להלן הממצאים.

הרשות התקשרה עם שמעון משה ביולי 2004 לשם ניהול הפרויקט "אוכלוסיות מוגבלות". פרויקט זה לא נכלל בתוכנית העבודה המקורית של הרשות לשנת 2004. רק באוקטובר אותה שנה הוסף לתוכנית. עלות ההתקשרות כללה מימון שכירת רכב למשה והגיעה לכ- 27,000 ש"ח בחודש.

המבקר מציין, כי הביקורת העלתה כי לפני התקשרות הרשות עם משה לניהול הפרויקט הוא היה מועמד מטעם השר אולמרט לתפקיד משנה למנכ"ל שירות התעסוקה.

ביוני 2004, לאחר הפסקת עבודתו של משה בשירות התעסוקה, כתב יו"ר הרשות, ד"ר שמואל רוזנמן, אל מנכ"ל הרשות, עמירם בוקשפן, כי משרד התמ"ת, הג'וינט והרשות סיכמו ביניהם על הפעלת פרויקט של פיתוח יזמות עסקית לאוכלוסיות מיוחדות, ובכלל זה נכים.

לפי הסיכום, יופעל הפרויקט הפעלה ניסיונית מקדימה בשנת 2004, ולשם כך יוקצה לו תקציב של 600,000 ש"ח: 200,000 ש"ח יממן הג'וינט, 200,000 ש"ח ימומנו מתקציב המשרד ו- 200,000 ש"ח מתקציב הרשות. מאחר שתקציב הרשות ממומן מתקציב המשרד, מימון המשרד לפרויקט הגיע למעשה ל- 400,000 ש"ח. במכתב צוין כי בראש הפרויקט יעמוד משה "אשר הומלץ לניהול הפרויקט על-ידי משרד התמ"ת".

מבקר המדינה מציין בדוח, כי הביקורת העלתה שהרשות התקשרה עם שמעון משה בעת שהיה חבר מרכז הליכוד, באותו מועד מפלגתו של שר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט. משה אף התמודד על מקום במזכירות הליכוד באזור הנגב. במועד סיום הביקורת עדיין נמשכה התקשרות הרשות עימו.

תגובות:

• מנכ"ל משרד התמ"ת דאז, רענן דינור, הגיב לממצאי הביקורת באוגוסט 2005 וביולי 2006. בתשובתו למבקר מיולי 2006 הסביר דינור "כי היה מעורב במינוי של מר שמעון משה... כל נגיעתו לכך התמצתה בהבעת דעה ביחס למידת התאמתו של מר שמעון משה לתפקיד, בתשובה לשאלה שנשאל על כך על-ידי מנכ"ל הג'וינט". ... לאחר שהתרשם באופן אישי ובלתי אמצעי מעבודתו של משה בתחום, ולאחר ביקורו במרכז לשיקום תעסוקתי בקריית מלאכי, ואמר שלדעתו אכן מדובר באיש מתאים וראוי".

עוד נאמר בתשובת דינור, ש- "הוא ידע כי מר שמעון הוא חבר מרכז ליכוד אולם הוא לא נדרש לסוגיה ולא מצא לנכון לייחס חשיבות לנתון זה בקשר למינוי לתפקיד הספציפי, שכן לא היה מעורב בבחירתו, וכאמור - רק חיווה דעתו ביחס למועמדותו לתפקיד לאחר שהתבקש לכך".

• מנכ"ל הג'וינט כתב למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2005, כי "כאשר עלתה שאלת הפעלת פרויקט בנושא קידום תעסוקה לנכים במסגרת המט"ים [הכוונה לרשות לעסקים קטנים] עלה שמו של ראש העיר לשעבר שימי שמעון [הכוונה למר שמעון משה] ואני הבעתי את דעתי החיובית לגביו כפרויקטור אפשרי לריכוז הנושא... איני נוטל חלק במינויים לתפקידים במט"י... אין לג'וינט חלק בניהול שוטף של הארגון".

• הנהלת הרשות מסרה למשרד מבקר המדינה כי לא רואיינו מועמדים נוספים לניהול הפרויקט האמור; וכי הרשות לא התוותה לפרויקט קווי יסוד ויעדים, ולא קבעה את התפוקות הצפויות ממנו.

• הסמנכ"לית מסרה בתשובתה כי "התוכניות שהוגשו על-ידי משה עמדו ביעדים שהוצבו". משה המציא למשרד מבקר המדינה "תוכנית לפיתוח תעסוקה יזמית לאוכלוסיות ייחודיות" שתאריכה יולי 2005, כשנה לאחר התחלת הפרויקט.

• בתשובות שמעון משה למבקר מיולי ומספטמבר 2005 מסר כי יש לו ניסיון עשיר בפעילות עם נכים.

הרשות התקשרה עם יצחק מיכאלי בפרק הזמן 1.9.04-28.2.05 לשם ניהולם של שני פרויקטים: "עידוד התעסוקה בקרב האוכלוסיה הבדואית בצפון", ו- "שילוב עסקים קטנים מהמגזר הלא יהודי כנותני שירותים במיקור חוץ". העלות החודשית של ההתקשרות עמו הגיעה לכ- 27,000 ש"ח בחודש וכללה מימון שכירת רכב, טלפון נייד והחזר הוצאות דלק ואש"ל. העלות הכוללת של ההתקשרות הסתכמה בכ- 160,000.

בהסכם ההתקשרות עם מיכאלי נכתב, כי "הרשות שומרת לעצמה את הזכות להפסיק את הפרויקט, וכפועל יוצא את העסקתך, בכל עת על-פי שיקולה הבלעדי". לפי ההסכם שנחתם עימו הייתה אמורה להימשך מ- 1.9.04 עד 31.12.04. ואולם אף שהסקר הושלם כאמור בדצמבר 2004, המשיך הפרויקטור לקבל שכר מהרשות עד סוף פברואר 2005.

מבקר המדינה מציין בדוח, כי ברשות לא נמצאו מסמכים המעידים על השירותים שסיפק לה מיכאלי בחודשיים שלאחר השלמת פרויקט מיקור החוץ. במסמכי הרשות נמצא מכתב המאריך את ההתקשרות עימו עד סוף ינואר 2005, אך לא נאמר בו במה יעסוק. לגבי חודש פברואר גם לא נמצא מכתב הארכה.

כמו כן, בביקורת נמצא גם מיכאלי המשיך להחזיק ברכב ששכר על חשבון הרשות במשך כמה ימים לאחר תום העסקתו בה. עוד נמצא, כי בעת ההתקשרות בין הוא היה חבר במרכז הליכוד, באותו מועד מפלגתו של שר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט, כותב המבקר.

תגובות:

• מנכ"ל הרשות מסר בתשובה למבקר, כי הנהלת משרד התמ"ת היא שהמליצה לרשות לשכור את שירותיו של מיכאלי, וכי לא רואיינו מועמדים נוספים לניהול הפרויקטים שהוא הועסק בהם. מנכ"ל משרד התמ"ת מסר בתשובתו מאוגוסט 2005 כי "הנהלת משרד התמ"ת לא הייתה מעורבת בהליך בחירת הפרויקטור".

• הסמנכ"לית מסרה בתגובה במהלך שיחה עם אנשי המבקר, כי לא ראיינה מועמדים נוספים לניהול שני הפרויקטים שמיכאלי עסק בהם. אולם במכתב למשרד מבקר המדינה מיולי 2005 היא חזרה בה מדבריה ומסרה כי ראיינה שמונה מועמדים.

מבקר המדינה מדגיש, כי הביקורת העלתה כי מקצת המרואיינים שציינה הסמנכ"לית הועסקו בפרויקטים של הרשות בתפקידים אחרים חודשים מספר קודם שהוחל בהעסקת מיכאלי.

יעקב פדידה החל לספק את שירותיו לרשות ב- 1.6.04 ועסק בפרויקט "העברת עסקים קטנים ממרכז טבריה לאזור מסחרי חדש בעיר". פדידה מתגורר בטבריה, והחשבוניות שהגיש לרשות מלמדות שבבעלותו חברה העוסקת בקידום פרויקטים השוכנת במעונו הפרטי. בסוף יולי 2005 הפסיקה הרשות את העסקתו. הרשות שילמה לו עבור שירותיו כ- 14,000 ש"ח בחודש, ובסך-הכול כ- 196,000 ש"ח.

במשרד המבקר קובעים, כי אף שלא נחתם עימו הסכם למתן שירותים, הנחה מנכ"ל הרשות ביוני 2004 את חשב הרשות לשלם לפרויקטור לפי חשבוניות שימסור לו ולחייב בסכום התשלום את הסעיף התקציבי של הפרויקטים. המבקר מציין, כי הביקורת העלתה שהפרויקט שבו עסק לא היה בתוכנית העבודה המקורית של הרשות לשנת 2004.

בדיקת המבקר העלתה, כי בחודש עבודתו הראשון של פדידה הוא לא הגיש כל דיווח על עבודתו. בחודשים שלאחר מכן הוא הגיש דיווחים כלליים ביותר, שלא היה ניתן ללמוד מהם על היקף עבודתו ותפוקותיה.

בשניים מדיווחיו מסר, כי הוא קיים שני סיורים עם שר התמ"ת: האחד ביולי 2004, באזור התעשיה דליית אל-כרמל, והאחר באוקטובר אותה שנה, באזור התעשיה בציפורי ובנצרת עילית. לא נמצאו במסמכי הרשות פרטים על הסיורים האלה, ולא נראה שיש קשר כלשהו בינם לבין העברת עסקים קטנים ממרכז טבריה לאזור אחר בעיר - הפרויקט שבגינו נשכרו שירותיו של פדידה.

מנכ"ל הרשות מסר לנציגי המבקר בשיחות שקיימו עמו כי עד יולי 2005 (מועד סיום הביקורת) לא היו לפרויקט תפוקות כגון: תוכניות, רשימות של עסקים המוכנים להתפנות או פירוט של עלויות. בתשובת מנכ"ל הרשות נאמר כי עבודתו של פדידה הופסקה בסוף יולי 2005 עקב "אי יכולת לעמוד ביעדי הפרויקט".

המבקר מציין עוד בדוח, כי הביקורת העלתה שגם פדידה הוא חבר מרכז הליכוד ואף התמודד על מקום במזכירות הליכוד באזור הגליל והעמקים.

תגובות:

• הנהלת הרשות מסרה למשרד מבקר המדינה, כי הנהלת משרד התמ"ת היא שהמליצה לה לשכור את שירותיו של הפדידה וכי לא רואיינו מועמדים נוספים לניהול הפרויקט. ברשות לא נמצאו קורות חייו וגם לא מסמכים המראים שנבדקה התאמתו לתפקיד.

• מנכ"ל הרשות הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי פדידה "אכן אינו איש אקדמיה או כלכלן בהשכלתו, אך לצורך הפרויקט בו הועסק לא נדרשה השכלה אקדמאית. לפרויקט בטבריה נדרש אדם אשר מכיר הלכה למעשה את אופן הפעלתם של עסקים קטנים בחיי היום-יום, ואדם בעל גישה ויכולת 'התחברות' לבעלי העסקים הקטנים באזור טבריה שאיתם היה צריך להתמודד ולהפעיל במסגרת הפרויקט".

• מנכ"ל משרד התמ"ת מסר בתשובתו מאוגוסט 2005 שהנהלת המשרד לא הייתה מעורבת בהליך בחירת הפרויקטורים, חוץ מפרויקטור א'.

מנכ"ל הרשות ועובד בכיר במשרד התמ"ת סיירו עם נציג משרד מבקר המדינה באזור הפרויקט בטבריה. במהלך הסיור התברר כי העובד הבכיר במשרד הוא שהמליץ לרשות על העסקתו של פדידה והוא שפיקח על עבודתו.

משרד מבקר המדינה העביר את ממצאי הביקורת לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה והחשב הכללי במשרד האוצר. יודגש, כי המבקר נמנע מהמלצה להורות על פתיחת חקירה פלילית.

• בעקבות מסירת ממצאי הביקורת הודיע משרד המשפטים למשרד מבקר המדינה בחודש פברואר 2006, כי בכוונתו לבחון את הדרכים המשפטיות האפשריות לתיקון הליקויים שהתגלו ולסגירת הפרצות במנגנוני הפיקוח, ככל שהדברים נוגעים לתחומים שבאחריותו.

• בתשובת נציבות שירות המדינה מינואר אותה שנה נאמר כי אין לנציבות כל נגיעה לפעולות הרשות.

• בתשובת החשכ"ל מפברואר אותה שנה נאמר, כי מאחר שהרשות היא זרוע ממלכתית לעידוד עסקים קטנים שפעילותה ממומנת במלואה מכספי ציבור, מן הראוי שיתקיימו בה העקרונות העומדים ביסוד המכרז הציבורי והדינים המחייבים ביצוע התקשרות ללא שיקולים זרים, שוויוניות ותחרותיות.

הרשות לעסקים קטנים מסרה בתגובה, כי היא יישמה את המלצות דוח המבקר והכניסה נהלים חדשים המתייחסים לקבלת כוח אדם וקיום מכרזים כמקובל בשירות הציבורי.

"כבר בבסיס העבודה של 2004 ועל-פי המלצה של משרד התמ"ת ערכה הרשות שינוי מבני וארגוני שהסתמך על מומחים חיצוניים" הם אומרים בתגובה וממשיכים: "שינוי זה הציב את פעילות הרשות על שני נדבכים עיקריים – מט"י וסביבותיו באחריות סמנכ"ל אחד וסמנכ"ל נוסף לפיתוח הדרכה, הסברה אוכלוסיות מיוחדות ולפרויקטים חדשים ארציים".

"כמו כן, הפעילה הרשות שירותיהם של 14 פרויקטורים לתקופות זמן קצובות, כדי לבצע את הפעולות השונות", הם אומרים.

"הרשות גיבשה תוכנית עבודה, קבעה מטרות ויעדים ופעלה להכנסתם של פרויקטורים לתקופות זמן קצרות. לאורך כל קיום הפרויקט מנהלת הרשות מעקב ובקרה. אם פרויקט אינו מספק את התפוקות שהציבה הרשות, אזי נסגר הפרויקט ואנשיו משוחררים מעבודתם".

לגבי שלושת הפרויקטורים אליהם מתייחס הדוח, מדגישה הרשות, כי הפסיקה את עבודתם של שניים מהם כבר לפני יותר משנה. "הרשות תמשיך לפעול לקידום המטרות והיעדים שנקבעו בתוכניות העבודה, תוך יישום הערות הביקורת והעמידה בעקרונות העומדים ביסוד השירות הציבורי".