בפסק דין תקדימי וחריג חייב (ד', 6.9.06) בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, את תת גונדר רמי עובדיה, מפקד כלא מעשיהו, לפצות את יהוידע כהן - קטין שהיה עצור בכלא, באגף עצורי ההינתקות ואשר הוכה בידי עובדיה, בסך 15,000 שקלים. בנוסף, ישלם עובדיה לכהן את הוצאות משפטו וכן את שכר טירחת עורכי דין בסך 2,000 שקלים.
-
הפרשה נחשפה לראשונה ב- Nfc כהן, שהיה באותה עת קטין, נעצר במהלך חסימת כבישים במחאה נגד תוכנית ההינתקות, ושהה במעצר בכלא מעשיהו. ביום 22.6.05 בעת ספירת צהריים סירב כהן לעמוד עם כניסת קצין המשמר לתאו.
מאוחר יותר נכנס מפקד הכלא עובדיה מלווה בקב"ט הכלא לתאו של כהן לצורך ביקורת וגם אז עמד כהן בסירובו לעמוד. לטענת העציר, מפקד הכלא העמיד אותו בכח על-ידי תפיסה בחולצתו. בנוסף טען כהן כי מפקד הכלא התנפל עליו, סטר לו, "החטיף" לו אגרוף בפניו ואף בעט באשכיו.
כהן, שהספיק מאז להשתחרר מהכלא ולהתגיס לצה"ל, הגיש נגד עובדיה תביעה אזרחית בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה. השופט זכריה ימיני התיר למפקד הכלא עובדיה להיות מיוצג בידי נציגי פרקליטות המדינה ומשכך הופיע גם כהן מיוצג בידי עוה"ד יעקב מנקין ואורנה מרמלשטיין.
מפקד הכלא טען בכתב ההגנה שהגיש, כי בכניסתו לתאו של כהן ומשסירב העציר לעמוד תפס בדש בגדו והוא נעמד מאליו. כמו כן הכחיש מפקד הכלא את טענותיו של כהן לפיהן תקף אותו.
השופט ימיני מצא סתירות בין גרסתו של מפקד הכלא ובין מכתבו של אריה זליג, קצין עתירות גוש מרכז של שב"ס. "מר זליג כותב, כי "בתגובה אחז מפקד בית הסוהר בחולצתו של העצור והעמידו על רגליו" המשמעות הפשוטה של דברים אלו היא שכהן נעמד על רגליו לא מכוח עצמו אלא מכוחו של הנתבע [מפקד הכלא, מ.פ] דבר המלמד על הפעלת כוח רב מצידו של הנתבע", כתב השופט בפסק הדין.
השופט ימיני הוסיף וציין כי התגלו סתירות רבות בעדותם של עדי ההגנה אם מתוך חשש ואם מתוך נאמנות למקום עבודתם. השופט קיבל את גרסתו של כהן וקבע כי "כהן היה נתון למרותו והשגחתו של הנתבע, אך התובע ניצל את יחסי מרות אלו לתקיפתו של כהן".
היות שכך קבע השופט כי עובדיה יפצה מכיסו את כהן בסכום של 15,000 שקלים. כמו כן ישלם מפקד הכלא את הוצאות המשפט ואת שכר טירחת עורכי דינו של כהן.
עו"ד יעקב מנקין אומר ל- Nfc: "אני מברך את השופט על אומץ ליבו על פסק הדין הצודק והראוי שהוציא מתחת ידיו ללא מורא".
