היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קיים (יום ג', 19.9.06) בלשכתו דיון בפרשת הנשיא משה קצב, בהשתתפות פרקליט המדינה, ערן שנדר, המשנה לפרקליט המדינה, שוקי למברגר, וכן הפרקליטים המלווים את החקירה, בראשות פרקליט מחוז ירושלים, אלי אברבנאל.
בדיון הציג צוות החוקרים, בראשות תנ"צ יואב סגלוביץ, את עיקרי חומר הראיות שנאסף עד כה במסגרת חקירת הפרשה, המצויה בשלבי סיום, ואת פעולות החקירה הנדרשות לדעתו לשם השלמתה.
כפי שכבר פורסם, החקירה מורכבת ממספר פרשיות, ובדיון הציג צוות החקירה את עיקרי הראיות והממצאים בכל אחת מהפרשות, וכן את הנדרש להשלמת החקירה בכל אחת מהן.
היועץ המשפטי ופרקליט המדינה הנחו את הצוות לבצע את ההשלמות החקירה האמורות בהקדם האפשרי. בנוסף סוכם כי במקביל להשלמת החקירה, יחל צוות הפרקליטים המלווה לבחון ולהעריך את חומר הראיות שנאסף עד כה על-מנת לגבש את המלצותיו בכדי לאפשר קבלת החלטות בתיק רגיש זה בהקדם.
מסתמן: סיכום לאחר החגים ועימות במהלכם
חוקרי המשטרה הציגו למזוז מצגת שהוכנה בימים האחרונים ובה החומר שנאסף עד כה בפרשת החשדות לעבירות מין. המצגת כוללת את השתלשלות העניינים, הפעילות שנעשתה, העדויות והממצאים העולים מחומר החקירה. בהמשך ביקשו החוקרים הדרכה כיצד להתקדם בחקירה ובאילו נושאים נוספים להתמקד, אם בכלל. החוקרים אף ביקשו אישור ממזוז לקיים עימות בין א' לבין הנשיא, יתכן לאחר יום כיפור.
עימות זה אגב, עליו דווחנו בעבר, יכול להתקל בקשיים. הן הנשיא והן א' הביאו רצון לעימות אולם א' דורשת שזה לא יתבצע בבית הנשיא ואילו קצב לא מוכן להגיע לעימות בתחנת משטרה.
כאמור, בסיום הדיון יוחלט האם די בנאסף כדי לגבש סיכום או שמא על המשטרה לבצע השלמות בתיק החקירה. ההערכה כרגע היא שאין מנוס מהשלמות מסויימות במספר פרטים לגבי סבור היועץ המשפטי לממשלה שאינם "מלאים". גם סוגיית הפולגרף, שהועלה בעבר, עלה מחדש בדיון אך טרם הוחלט אם המשטרה תעשה שימוש בכלי זה שאינו קביל כידוע בבית המשפט.
נציין כי בחומר שנאסף על-ידי המשטרה והוצג הערב למזוז, בולטת עדותה של א', שבעקבותיה נפתחה חקירה, ואשר לדעת החוקרים היא רצופה אחידות ואמינות. א' טענה, כי קצב כפה עליה יחסי מין תוך ניצול מרות. קצב טוען מנגד, כי מדובר בעלילה שנרקמה נגדו ולמעשה הצעירה ניסתה לסחוט אותו כדי שיקדם אותה. על-פי החומר שנאסף, הנשיא לא הצליח להפריך את טענת המתלוננת ויש בסיס להגשת כתב אישום נגדו.
בנוסף הוגשו לעיון היועץ עדויות ותלונות של שתי נשים שהתלוננו רשמית במשטרה נגד קצב. אחת על יחסי מין בכפייה והשניה על הטרדה מינית. זאת בתקופה שהיה נשיא ולפני כן שר בממשלה. על סמך שתי עדויות אלו, סבורים במשטרה, ניתן לבסס עוד יותר את כתב אישום.
בהמשך הוצגו ארבע עדויות נוספות שנאספו העוסקות בהטרדות מיניות. במשטרה סירבו לומר האם יש בידם חומר נוסף.
אנשי הפרקליטות צריכים כעת לבדוק אם משפטית ניתן להתבסס על ארבע עדויות אלו לצורך הגשת כתב אישום מקיף יותר. זאת מאחר שחלק מן העדויות או למעשה העבירות הנטענות בוצעו לכאורה בתקופה שעליה חלה התיישנות. עם זאת ניתן להשתמש בעדויות אלו כחיזוק למשפט בתור עדויות היכולות לתמוך בטענה שפעולות הנשיא הן חלק מדפוס התנהגותי של "מטרידן".
על-פי ההערכות, מזוז יבקש לבצע מספר השלמות ולבקש לזמן לעדות אנשים נוספים ויתכן שאף את המתלוננות ואת הנשיא עצמו. זאת בשל טענות הנשיא כי מדובר בעלילה. לא ברור אם המשטרה תבדוק את טענת הנשיא שגורמים פוליטים עומדים מאחורי הפרשה.
אמש התייחס מזוז לראשונה לפרשת הנשיא בראיון שהעניק לערוץ 10. מזוז שלל בדבריו את האפשרות כי מדובר בעלילה שנרקמה נגד הנשיא. "עד כה לא ראיתי כל בסיס לטענה זאת. זו טענה שגורה בפני נחקרים שמעלילים עליהם, בין אם זה יגיע לכתב אישום או לא, בדרך כלל לא מדובר בעלילות. אני לא חושב שמדובר בעלילה, במיוחד לאור שורת המתלוננים הארוכה שמגיעים ממקומות שונים". דברי מזוז.
עם זאת היועץ המשפטי אמר כי לעת עתה, ולמרות שכפי הנראה לא מדובר בעלילה, אין הדבר מצביע על אפשרות להגיש כתב אישום.
ההערכה היא, כי רק לאחר סיום החקירה, בעוד מספר שבועות, והגשת המסקנות הראשוניות, יתכן בעוד מספר חודשים, צפוי הנשיא, ישירות או באמצעות פרקליטיו, הפרופסור דוד ליבאי ועו"ד ציון אמיר, להיפגש עם היועץ המשפטי כדי לדון עימו בנושא.
במהלך הימים הקרובים היועץ יבחן את החומר ויחליט באיזה סעיף, אם בכלל, ניתן להגיש כתב אישום נגד הנשיא. ההערכה היא כי לא יפרסם דוח ביניים ולאחר החגים יפרסם את בקשותיו מהמשטרה לגבי ההשלמות הדרושות. נציין רק כי במשטרה ובקרב גורמים בפרקליטות ההערכה היא כי ישנו בסיס להגשת כתב אישום נגד הנשיא בפרשת עבירות המין.
תיק החנינות כנראה ייסגר
היועץ יצטרך לתת דעתו גם בפרשת העבירה המיוחסת לנשיא בכל הנוגע לאי-סדרים בקבלת החלטות בנושא מתן חנינות בניגוד לנהלים, וכן על חשד להאזנות סתר לקוי הטלפון של עובדיו. פרשת החנינות לא העלתה חשד לשחרור אסירים בניגוד לחוק וההערכה היא כי תיסגר מחוסר ראיות. עם זאת מזוז ביקש מספר השלמות כדי לבדוק האם ישגו ראיות שיאפשרו הגשת כתב אישום.
כפי שדווח, החשד הוא כי הן הנשיא והן מנכ"ל משרדו והיועצת המשפטית, שנחקרו באזהרה, איפשרו לגורמים שונים שהם בעלי עניין לעיין בתיקי חנינה לצורך קבלת החלטה. על-פי החומר שנאסף יתכן ומדובר בעבירה של אי-סדרים אך לא נמצא לעת עתה שאסירים שקיבלו חנינה קיבלו זאת שלא בצדק.
המשטרה התירה לפרסם בשבוע שעבר שחוקריה חקרו תחת אזהרה את מנכ"ל בית הנשיא, משה גורל, ואת היועצת המשפטית בבית הנשיא, עו"ד יונה שיינדורף.
בתחילת החקירה הודיעו להם החוקרים שהם חשודים במעורבות בעבירות של מרמה והפרת אמונים. כאמור בחשד כי החלטות שהתקבלו בתיקי חנינות והחלטות נעשו תוך שיתוף גורמים בעלי עניין, שאינם נמנים על צוות הנשיא או על מי שמוסמך לעיין בתיקי החנינות.
בסיום החקירה הצטוו השניים שלא להגיע לבית הנשיא במשך ימים מספר והם חזרו לעבודה שלשום.
בנוסף נחקר גם איש העסקים אברהם גולן, תושב חולון, הנחשב מקורבו של משה קצב. החשד שנבדק הוא האם השפיע על הליך קבלת ההחלטה בתיק חנינה שאישר הנשיא בעבר.
החוקרים חושבים שיש בסיס ראייתי אך נראה, כאמור שהתיק יסגר.
בחשד השלישי הנבדק, זה של האזנות סתר לעובדים בלשכת הנשיא, על המשטרה יהיה לבצע מספר השלמות בטרם יוחלט על המשך הטיפול בפרשה. כאן ההערכה אינה חד-משמעית ובהתאם להשלמות שיבוצעו יתברר אם יש תשתית ראייתית הלעמדה לדין.
א' תיחקר על הסחיטה
בינתיים נדוע כי במשטרה לא סגרו עדיין את תלונת הנשיא העוסקת בניסיון הסחיטה של א'. החוקרים יזמנו בעתיד את א' לחקירה נוספת ולא מן הנמנע שחקירה זו אף תוביל לכתב אישום נגדה בגין ניסיון סחיטה.
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
