עסקת ענק בשוק התמסורת הישראלי. בזק זכתה במכרז של חברת הסלולר מירס לאספקת שירותי התמסורת בין מאות אתרי החברה למשך 5 שנים ובהיקף המוערך בכ-60 מיליון שקל, כך נודע ל-TheMarker. העסקה סוכמה בין הצדדים והיא עומדת להיחתם בימים הקרובים. כלל שוק התמסורת בישראל מוערך בקרוב ל-400 מיליון שקל בשנה, כך שבזק מקבעת בעסקה זו את מעמדה כמובילת השוק.
במכרז התחרו גם חברת הכבלים, סלקום ופרטנר באמצעות מד-1. לגמר הגיעו מד-1 ובזק, אך רשת בזק הועדפה על פניה כיוון שיכולות הפריסה של בזק גבוהות בהרבה. מדובר באחד המכרזים המורכבים ביותר בשוק התמסורת כיוון שבזק מעבירה אליה את האחריות על העברת התמסורת ברשת "חיה" (פועלת) של מירס, תוך התחייבות שלא לפגוע בלקוחות החברה.
מירס, שהרחיבה משמעותית את רשת הסלולר בשנה האחרונה לאחר שזכתה במכרז לאספקת שירותי התקשורת הסלולרית של צה"ל עם תוספת של כ-50 אלף קווים, הגיעה למסקנה כי נכון עבורה להוציא למיקור חוץ את כל קישורי הרשת שלה בין האתרים השונים. עד היום התבססה מירס על רשת מיקרוגל משלה. העובדה שמירס תשלם כעת יותר מ-10 מיליון שקל בשנה בעבור השימוש בתשתית בזק לטובת העברת שירותי התמסורת, מעידה על כך שהרשת הישנה שלה וההשקעות שהיא נדרשה להשקיע בה לאור הגידול החד במספר המנויים להם היא נותנת כיום שירות היה גבוה בהרבה. עסקה זו מצטרפת לעוד פעולות התייעלות בהן נוקטת מירס בשנה האחרונה.
מירס פועלת בעניין זה נגד המגמה הרווחת בשוק הסלולר כשהחברות כולן מעדיפות לעשות שימוש בתשתיות עצמאיות. זו הסיבה שגם פרטנר רכשה במהלך השנה האחרונה את רשת הסיבים האופטיים של מד-1 תמורת 15 מיליון דולר, עסקה שהושלמה באוגוסט האחרון. עם זאת, מירס, שסימן שאלה גדול מרחף מעל הטכנולוגיה בה היא פועלת, עשויה להיפגע מכך בטווח הארוך, כשתוערך במסגרת עסקת מכירה עתידית.
חברות הסלולר מקפידות על הרחבת רשתות התמסורת שלהן מאחר שהן צפויות בעתיד להיכנס יותר ויותר גם לתחרות בשוק הטלפוניה הפנים ארצית, ובדרך זו הן מוזילות את עלויות התמסורת שלהן. התחרות בשוק מכירת תמסורת לשחקני תקשורת אחרים עודנה קטנה, על אף ששוק זה נפתח לתחרות כבר ב-2002. פתיחת שוק התמסורת הפנים ארצית לתחרות היא אחד הכישלונות של משרד התקשורת כיוון שהיא לא הובילה להוזלת המחירים שציפו לה, ואף מתחרה, למרות השחקנים הגדולים הפועלים בו, לא הצליח לשנות את מבנה השוק. מקובל להעריך שבזק מחזיקה בכ-80% משוק התמסורת בישראל עם הכנסות של כ-320 מיליון שקל בשנה; סלקום ומד-1 נהנות כל אחת מהכנסות של כ-30 מיליון שקל בשנה; והוט רושמת הכנסה של כ-20 מיליון שקל בשנה ממכירת שירותי תמסורת לספקים.
סיבה נוספת לביצור מעמדה של בזק בתחום היא העובדה שבשוק זה קל יותר לשמור על הלקוח, וכן שבזק השקיעה רבות בשנים האחרונות בשדרוג רשת ה-IP-VPN שלה והצליחה לחזק את מעמדה בשוק. שירות ה-IPVPN מאפשר לעסקים וארגונים, תקשורת בין הסניפים ועם הספקים, הלקוחות והעובדים הנמצאים מחוץ לארגון, על גבי תשתית תקשורת IP בקצבי עבודה גבוהים של כ-10 מגה ביט בשנייה. ה-IPVPN של בזק מגובה על-ידי רשת תמסורת, ומאפשרת לספקי שירות להציע ללקוחות שירות גמיש המנוהל על-פי צורכיהם, ותמיכה ביישומי קול, תמונה, נתונים והעברות קבצים. השירות מסופק באמצעות קו תקשורת יחיד, התומך בכל תכונות השירות.
בזק השקיעה בשנה האחרונה לא מעט מאמץ במגזר העסקי. החברה הגדילה, במחצית הראשונה של 2006, ב-25% את מספר לקוחות שירותי ה-IP-VPN שלה ובכ-30% את מספר הקווים המחוברים לשירות. על-פי הערכות, שירות ה-IPVPN של בזק משרת כיום קרוב ל-850 ארגונים וקרוב ל-40 אלף קווי תקשורת.
