הבוקר ייפתחו מעטפות המחיר שהגישו בסוף השבוע חמש הקבוצות המתמודדות על רכישת השליטה בתנובה. לפי מקורות בקבוצות, הצעות המחיר ייצגו שווי חברה של 900 מיליון עד מיליארד דולר. המציעים יכולים לרכוש 100%-51% מתנובה, על-פי היקף ההיצע מצד המוכרים. מניות תנובה מוחזקות בידי כ- 400 קיבוצים ומושבים.
בתוך כך נודע שבנק לאומי לא הצטרף, כפי שפורסם, לקבוצת יגאל אהובי והחליט להמתין להחלטת בעלי המניות ואז יציע הצטרפותו (עד 20%) לקבוצה שתזכה בשליטה. ההצעות לרכישת תנובה הוגשו בשתי מעטפות - מעטפה עם מבנה ההצעה ופרטיה שנפתחה בסוף השבוע בידי צוות ההיגוי למכירה ומעטפת המחיר, שתיפתח הבוקר.
במכתב חריף ששיגרו בסוף השבוע 23 מושבים בעלי מניות בתנובה ל-21 חברי ועד ההנהלה, הזהירו המושבים כי בכוונתם להגיש תביעות אישיות נגד חברי ועד ההנהלה, אם יאשרו את המכירה. המושבים, באמצעות עו"ד ירון סהר ממשרד סהר סטוביצקי, מזהירים את ועד ההנהלה מפני אישור "נוהל חסר תום לב, אסור ופסול של ניהול מו"מ, שיאפשר הפיכת תנובה מאגודה שיתופית לחברה, תוך העמדת מצג שווא בפני בעלי המניות ובפני רשם האגודות השיתופיות שמדובר בהכנסת משקיע, בעוד שמפרטי המסמך שמסרה תנובה למציעים עולה כי מדובר ברכישת שליטה. המושבים מזהירים במכתבם את חברי ההנהלה מפני הסתמכות על הכיסוי הביטוחי לנושאי משרה שתנובה תעניק להם מפני שהוא לא יעמוד להם בדין".
עוד אמרו בתנובה כי גם אם יחליטו חברי ועד ההנהלה לאשר היום את המשקיע לרכישת השליטה בתנובה, המחיר לא יהיה הקריטריון היחיד.
ההצעה הגבוהה ביותר
מקורבים למכרז ציינו כי בתנובה מעדיפים להכניס כמשקיע את קרן אייפקס או את קבוצת מבטח שמיר-מריל לינץ'. את אייפקס מעדיפים בגלל החוסן של קרן ההשקעות הבינלאומית. את שמיר מעדיפים בעיקר מכיוון שהוא מיוצג על-ידי עורך הדין רם כספי, שהוא עורך הדין של תנובה בשנים האחרונות.
הקבוצות שהגישו הצעות לרכישת השליטה בתנובה כוללות גם את קרן מרקסטון עם דויטשה בנק, אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב ויגאל אהובי עם שותפים נוספים בהם ככל הנראה צדיק בינו וגופים מחו"ל. בסוף השבוע פורסם כי אהובי הגיש הצעה המשקפת לתנובה שווי העולה על 950 מיליון דולר.
לדברי משתתפים במכרז, אם הנהלת תנובה אכן תודיע לוועידת תנובה כי היא מעדיפה את ההצעות של אייפקס, או שמיר, גם אם יתברר כי הן אכן נמוכות מזאת של אהובי, היא תצטרך לנמק למה, וזה לא יהיה פשוט, כיוון שיש בעלי מניות שמתעניינים רק במחיר ולא בעתיד של תנובה.
המקורבים למכרז ציינו כי בתנובה 700-500 מיליון דולר שהרוכשים יוכלו לממש תוך כמה שנים - מהם כ-2 מיליארד שקל מזומנים שרובם ניתנים למשיכה כדיבידנד והשאר נדל"ן שניתן למכור מבלי לפגוע בפעילות ייצור ושיווק החלב ומוצריו. עם זאת, בהסכם המכירה נקבע במפורש כי הרוכש לא יוכל למשוך בשנים הראשונות את מלוא ההון שנצבר בתנובה, אלא להשתמש בו להשקעות נוספות. המשמעות היא כי הרוכש לא יוכל להשתמש בהון למימון מיידי של הרכישה.
רייכמן לא עונה לזליכה
במשרד האוצר הביעו בסוף השבוע חשש מהאפשרות שתנובה תימכר למשקיע מבלי שהמדינה תקבל את המניות המגיעות לה מתוקף הסדר הקיבוצים. בהסדר נקבע כי עם הפיכת תנובה לחברה היא תעביר 6.75% ממניותיה למדינה כתמורה להסדר חובות הקיבוצים והמושבים שהטיל על המדינה נטל של מיליארדי שקלים.
החשב הכללי במשרד האוצר, ירון זליכה, שיגר מכתב למנכ"ל תנובה אריק רייכמן ואף ניסה ליצור איתו קשר טלפוני, במטרה לקבל לידיו את מתווה המכירה של תנובה. ההתחמקויות של רייכמן מלענות לזליכה או לקבוע איתו פגישה בהקדם העלו את החשש שההנהלה מנסה לבצע את המכירה מבלי להפוך את תנובה לחברה. במקרה כזה, על-פי ההסכם, המדינה לא תוכל לממש את זכותה למניות, ששוויין נאמד עתה בכ-70 מיליון דולר.
זליכה יוכל לנסות לעכב את המכירה עד להבהרת הסוגייה, אך ספק אם יוכל לטרפד את התהליך כולו.
