"רמת האמון של הציבור במשטרה ובשרות בתי הסוהר נמצאת בירידה לאורך השנים האחרונות. הגורמים לכך הם בין השאר התקלות שנובעות מאי עמידה בנהלים ובקיצורי דרך כמו הבריחה של האנס הסדרתי בני סלע", כך אמר פרופ' ערן ויגודה-גדות מהמרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה.
ממחקר שערך פרופ' ויגודה-גדות עולה כי אמון הציבור בסוהרים עומד רק על 2.87 בסולם של חמש ואמון הציבור בשוטרים עומד רק על 2.74 מתוך חמש. לדבריו, מדובר ברמת אמון נמוכה שמעמידה את השוטרים והסוהרים בקבוצה הבינונית-נמוכה בקרב עובדי הציבור.
עוד עולה מהנתונים, כי אמון הציבור כלפי מערכת המשטרה ורשות בתי הסוהר עומדת אף היא על רמה נמוכה של 2.6 מתוך חמש וכי אמון הציבור במערכת זו יורד בצורה מתמדת בשלוש השנים האחרונות. אל מול רמת אמון נמוכה זו עומדות יתר מערכות הביטחון של ישראל שזוכות לרמות אמון גבוהות בהרבה.
לדבריו של פרופ' ויגודה-גדות, השוטרים והסוהרים סובלים מדימוי נמוך באופן קבוע מסיבות מערכתיות: הביקוש למקצועות אלה לא גדול, מרבית כוח האדם אינו נהנה מהשכלה גבוהה והציבור עמו הם מתמודדים ביום יום הוא ציבור דחוי שנמצא לרוב בשולי החברה. לעומת זאת, הציבור מצפה מהשוטרים והסוהרים שיהוו את המחסום האחרון של הנורמלי בפני הלא נורמלי. שילוב זה של דימוי נמוך ודרישות גבוהות, יחד עם תקלה כמו זו שאירעה עם בריחתו של האנס הסידרתי יוצרת תחושה של חוסר אונים ושל אכזבה קשה, מה שמשפיע על רמת האמון.
"יש מערכות ציבוריות שגם כך אין מהן דרישות גבוהות, ולכן לא מתאכזבים מהן יותר מדי. אבל מבחינת הציבור המשטרה ובתי הסוהר אינם מספקים איכות חיים, הן מספקים חיים", ציין פרופ' ויגודה-גדות.
החוקר סיפק גם קצת אופטימיות לכחולי המדים. לדבריו, אם האנס הסידרתי יתפס במהרה רמת האמון תרד באופן זמני אך ניתן יהיה להתגבר עליה בראייה שנתית.
