בג"צ: הלוואות מוגדלות לחיילים משוחררים אינן מפלות

האם הטבות למחוסרי דיור שניתנות רק למי ששירת בצה"ל או בשירות לאומי מפלות? לפי הנשיא (בדימ.) אהרן ברק, התשובה לכך היא חיובית, אולם לא בכל המקרים. בפסק דין שנתן (יום ד', 13.12.06) נדחתה עתירם לבג"צ של זוג מחוסרי דיור ושל ארגון עדאלה, שעתרו נגד משרד הבינוי והשיכון. השופטים החליטו פה אחד כי הסיבה לכך שגובה הלוואות שמוענקות למי ששירת את המדינה גבוה יותר מאלו שלא שירתו, היא כי בזמן הצבא לא ניתן להשתכר, ועל כך יש לפצות.

הנשיא (בדימ.) ברק ציין, כי עיקרון השוויון הוא מעקרונותיה הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל, אולם לא כל הבחנה היא הבחנה פסולה. לדבריו, "הבחנה המבוססת על נימוקים ענייניים אינה פוגעת בשוויון". בפסקי דינו כתב כי הבחנה המבוססת על קריטריון של שירות צבאי או לאומי אינה בהכרח הבחנה מותרת או הפליה פסולה. הכל תלוי בהקשר.

חוק הלוואות לדיור, שנחקק בשנת 1992, נועד לתת הטבות כלכליות למחוסרי דיור, אשר מתקשים בתשלום החזר המשכנתאות הניתנות בתנאי השוק. החוק קובע כי מחוסר דיור יהיה זכאי להלוואה לרכישת דירה. גובה ההלוואה נקבע על-פי כללי הזכאות שקבע משרד הבינוי והשיכון. כללים אלה מזכים מחוסר דיור אשר שירת שירות חובה בצה"ל או בשירות לאומי בהלוואה בסכום גבוה יותר מהסכום לו זכאי מי שלא שירת כאמור.

לדברי הנשיא (בדימ.), תכליתו של חוק הלוואות לדיור הינה סוציאלית, והיא קשורה למאפייניהם המיוחדים של המשרתים בצבא או בשירות לאומי. במסגרת קביעת גובה ההטבה, נלקחים בחשבון קריטריונים שונים שיש בהם כדי להצביע על מצבו הכלכלי של המבקש. לצורך זה נלקחים בחשבון נתונים כגון מספר הילדים, האחים והאחיות של המבקש, מספר השנים שבהן היה מחוסר דיור, מצבו המשפחתי, וכיוצא באלה. במסגרת זו, קריטריון השירות הצבאי רלוונטי גם הוא, וזאת מאחר שחוסר היכולת של המשרתים בצבא ובשירות הלאומי לעבוד ולהשתכר למחייתם בתקופת שירותם משפיע על מצבם הכלכלי של המבקשים הלוואות לפי חוק הלוואות לדיור. לפיכך, ישנו קשר ענייני בין תכליתו הסוציאלית של החוק לבין השיקול של השירות הצבאי או הלאומי.

ברק נימק את החלטתו בכך שהשירות הצבאי או הלאומי איננו תנאי סף לקבלת הלוואות, כי אם קריטריון המגדיל את מידת זכאותו של המבקש. התוספת הניתנת בגין השירות הצבאי תלויה באורך השירות הצבאי, וגדלה ככל שהשירות הצבאי היה ארוך יותר. לדבריו, ההפרש בין ההטבה הניתנת לאלה ששירתו בצבא לבין ההטבה שניתנת לאלה שלא שירתו אינו בלתי סביר. מטרת תוספת הסיוע אינה לפגוע באלה שלא שירתו, אלא להיטיב עם קבוצת המשרתים בצבא.

העותרים ניסו גם לטעון שאין לפרש את חוק ההלוואות לדיור כמאפשר מתן הטבות נוספות למי ששירתו בצבא, שכן חוק קליטת חיילים משוחררים אמור לטפל בעניין. אולם, טענה זו נדחתה על-ידי השופטים, שלפיהם חוק קליטת חיילים משוחררים אינו נועד לשלול את סמכותה של הרשות המבצעת להוסיף ולקבוע הטבות לחיילים משוחררים במסגרתם של חוקים אחרים.

עם הנשיא (בדימ.) אהרן ברק הסכימו המשנה לנשיאה, אליעזר ריבלין, והשופטת דבורה ברלינר. את העותרים ייצג עו"ד מרואן דלאל מארגון עדאלה, ואת משרד הבינוי והשיכון ייצגה עו"ד אורית קורן.