מבית מדרשו של שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, יצא (ד', 14.3.07) תזכיר לתיקון חוק יסוד: השפיטה. מטרתו של התיקון המוצע, לשנות את המצב המצוי, בו בתי המשפט בישראל מוסמכים לקבוע כי חוק אינו חוקתי משום שאינם עומדים בתנאים אשר נקבעו בחוקי היסוד השונים. בפועל, השר פרידמן מנסה לשנות מהותית את המערכת ולאור דבריה של הנשיאה ביניש בפני כתבי המשפט, הדבר נעשה בהצלחה לא מועטה.
כיום: בג"צ מבטל חוקים
על-פי ההלכה המשפטית הנהוגה כיום, נטל בג"צ לעצמו את הסמכות לבטל חוקים, וזאת על-בסיס חוק אשר התקבל ברוב רגיל של חברי הכנסת. לטענת המתנגדים למעורבות בג"צ, השימוש שנעשה באותו חוק פוגע באחת מהזכויות המנויות בחוקי היסוד המוגנים, קרי: חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ואינו לתכלית ראויה ופוגע במידה מידתית, אינו חוקתי. מספר המקרים בהם עשה בית המשפט שימוש בסמכותו זו, ספור.
לפי המצב החוקי היום, הסמכות לקבוע כי חוק, או סעיפים ממנו, אינם חוקתיים, אינה מוקנית לבית המשפט העליון בלבד, כי אם לכל בית משפט. לא כך הוא במדינות דוגמת ארצות הברית וקנדה. במדינות אלו קיימת סמכות נקודתית לכל בית משפט להכריז על חוק כלא חוקתי, אולם הכרזה גורפת בנושא נתונה בידי בית המשפט הגבוה תקף כלפי כל, ויש בו להביא לבטלות החוק.
מסקנות ועדת נאמן
בשנת 2002 כונסה ועדה בראשותו של פרופ' יעקב נאמן. מטרת הוועדה, היתה לגבש את חוק יסוד: החקיקה ותיקון לחוק יסוד: השפיטה. ממצאי הוועדה הנחו, כי הדרך הריכוזית מתאימה יותר מכל דרך אחרת למדינת ישראל. הוועדה המליצה כי הסמכות לקבוע כי חוק אינו חוקתי תופקד בידי בית המשפט העליון בלבד, בשיבתו בהרכב מורחב. עוד המליצה הוועדה, כי לכנסת תוקנה הזכות, לאחר שבית המשפט העליון יביע דעתו בדבר אי חוקתיותו של החוק, לאשר את החוק ולגבור על פסיקת בית המשפט העליון ברוב מיוחס של חבריה. במקרה כזה החוק יהיה בתוקף לתקופת זמן מוגבלת.
תזכיר החוק המוצע
השר פרידמן סומך את הצעתו לתיקון חוק יסוד: השפיטה, על המלצות ועדת נאמן. לפי ההצעה, בית המשפט העליון יהיה בר-הסמכה היחיד לקיים ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת ולכנסת תהיה האפשרות להתגבר על פסיקת בית המשפט העליון באישור החוק ברוב מיוחס. כדי שבית המשפט יבצע הליך של ביקורת חוקתית, עליו לדון בהרכב של 9 שופטים לפחות. בכוונת השר פרידמן להגביל את העילות בהן תהיה לבית המשפט העליון סמכות לפסוק, כי חוק אינו חוקתי רק בעילה של פגיעה בזכויות אדם הסותרות את חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד חופש העיסוק. נוסף על כך, לבית המשפט העליון תוקנה סמכות לפסול חוק שלא התקבל ברוב הנדרש לפי חוק היסוד בו הוא פוגע.
השר פרידמן מבקש להגביל את הסמכות לבטל חוקים גם מבחינת הרוב הנדרש כדי לקבל את ההחלטה בדבר הבטלות. נכון להיות, נדרש רוב קולות של השופטים היושבים לדון במקרה כדי לקבל הכרעה. לגישתו של השר פרידמן, כדי להביא לבטלות דברו של המחוקק, יהא על בית המשפט להגיע לרוב של שני שלישים מהשופטים. מעבר לכך, קביעתו של בית המשפט העליון תהא תקפה למחצית השנה בלבד, זולת אם קבע אחרת מטעמים מיוחדים.
אשר להמלצת ועדת נאמן למתן אפשרות למחוקק לעקוף את פסיקת בג"צ, פרידמן קיבל אותה חלקית. בתזכיר הוא מציע כי תהיה האפשרות הזו בידי המחוקק, אולם ברוב 61 חברי כנסת ולא ברוב של 70 חברי כנסת כפי שהציעה ועדת נאמן.
תיקון חוק הדיינים
תזכיר חוק נוסף שהוציא משרד המשפטים הינו הצעה לתיקון חוק הדיינים. במסגרת הצעה זו, מוצעים שינויים מנהליים וסמנטים. לא צפוי שתזכיר חוק זה יעורר הדים כדוגמת תזכיר החוק המבקש לתקן את חוק יסוד: השפיטה.
