"כאשר ילדים קטנים מוחזקים בתוך לולים במשך 12 ואף 14 ו-16 שעות ברציפות, מבלי יכולת לנוע ומבלי לראות אור יום מחוץ לדירה קטנה שבה הם מוחזקים ביחד עם עוד עשרות ילדים נוספים, אין לכך שם אחר מלבד פשע והתעללות, ששותפים להם גם כל מי שיודעים על כך ושותקים.
וזה קורה אצלנו כאן מתחת לאף, בלב תל אביב, כאן ועכשיו. לא במדינות מפגרות או במאות הקודמות. וכל זה, גם ברגע זה ממש, בערב פסח שבו הצטווינו לזכור כי עבדים היינו וגרים היינו ועל כן אנו מחוייבים שלא להונות ושלא לענות את הגרים בתוכנו".
כך אומר היום (א', 25.3.07) מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, בעקבות סיור של צוות המועצה שאורגן על-ידי "מסילה" - מרכז הסיוע לקהילה הזרה של מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב.
כ-700 ילדים צעירים (0-5) של עובדים זרים מוחזקים בכ-20 "מסגרות" דוגמת זו שתוארה לעיל, כאשר הנזקים הנגרמים להם אינם רק בטווח הקצר, אלא נזקים מצטברים של עיכוב התפתחותי אף לטווח הארוך ולעיתים מדובר בנזק בלתי הפיך.
עוד התגלה בסיור, כי לאחרונה יש זרם קבוע של נערים שהוברחו ארצה מארצות שונות באפריקה דרך הגבול עם מצרים. כשנערים אלה מגיעים למוסדות האו"ם בירושלים הם נשלחים למשרדי "מסילה" בדרום ת"א, אך שם, מעבר למזון שניתן להם באופן פרטי על-ידי העובדים, הם אינם מקבלים כל סיוע.
הצעירים נשלחים ללון בתחנה המרכזית
לאחרונה, בעקבות תרומה של גוף פרטי, מציידים את הנערים האלה בשק שינה ושולחים אותם לישון בתחנה המרכזית, מבלי שיש מסגרת כלשהי שתוכל לטפל בהם, או לדאוג להם לצרכים בסיסיים כמו מזון, ביגוד, קורת גג, טיפול רפואי ועוד.
הם טוענים, מדינת ישראל מתעלמת לחלוטין ובמופגן מבעיית ילדי העובדים הזרים ונמנעת בעקביות מלתמוך בפעילות המבורכת של "מסילה", כאשר משום מה מותירים את עיריית תל אביב לממן בעצמה ולבדה את הפעילות, ללא השתתפות (75%) של הממשלה, כמקובל בכל שאר שירותי הרווחה.
בתקציב של פחות מחצי מיליון לשנה, מנסים כ-3 עובדים סוציאליים בצוות של "מסילה" לתת מענה לכ-35,000 עובדים זרים ובתוכם כמה אלפי ילדים, תוך גיוס תורמים פרטיים, מתנדבים וחסדים מבלי כל סיוע ממשלתי מינימלי.
חמור מכך, משרד הרווחה מסרב בעקביות לטפל בילדים בסיכון, ובילדים עם צרכים מיוחדים, מקרב אוכלוסיית מהגרי העבודה, תוך הפרה בוטה של התנהגות אנושית ומוסרית ותוך הפרה של הוראות האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, אמנה שישראל חתומה עליה ומחוייבת לפעול על פיה.
מנכ"ל המועצה לשלום הילד אמר בתום הסיור, כי מדינת ישראל חייבת להכיר במלוא הזכויות של הילדים השוהים כאן, יהא מעמדם אשר יהא, כל עוד הם חיים בקרבנו, מחוייבות אנושית, יהודית וגם חוקית.
לטענתו, על הממשלה ומשרדיה לתקצב מיידית את הפעילות המבורכת של המפעל החברתי הייחודי של "מסילה" ולהקים מסגרות דומות נוספות שיתנו מענה לילדים, תוך שהיא מחייבת את כל משרדי הממשלה להתייחס בשוויון מוחלט לילדים אלה (כפי שאגב נוהג משרד החינוך, זה שנים כלפי הילדים בני 5 ומעלה).
על המדינה לפתוח מיד מעונות יום ופעוטונים ולסגור במקביל את "מסגרות הכליאה" המאולתרים שהוקמו ביוזמת פרטיות. כמו כן, הגיע הזמן להפסיק לטמון את הראש בחול ולהקים מסגרות קלט לבני נוער המוברחים ארצה, תוך דאגה לצרכים הבסיסיים שלהם.
עוד אמר מנכ"ל המועצה: "מן הראוי שהממשלה תנקוט בפעולה ותקבל החלטות בעניין זה, עוד לפני חג הפסח כדי שנוכל לשבת לשולחן הסדר בלב שקט ובמצפון נקי כאשר אנחנו מזכירים את הצווי לנהוג באנושיות בגר ובעבד, בחג המציין את יציאתנו שלנו מעבדות לחרות".
