בעלי עסקים שוכחים לפעמים שהלקוח תמיד צודק. לעתים ינהגו בקטנוניות, ויתווכחו עם לקוח על עניין של מה בכך - בבית המשפט יבינו שעשו טעות. אליהו שיש מדימונה קנה, בחודש אוקטובר אשתקד, פיג'מה לאחותו בחנות "פנטזיה" בעיר ושילם 140 שקל. למחרת האחות שבה לחנות וביקשה להחליף את הפיג'מה, למידה קטנה יותר, והמוכרת סירבה בטענה שהפיג'מה מלוכלכת ועם כתמים. שיש תבע בחודש נובמבר אשתקד את בעלת החנות שונטל דדון, בבית המשפט לתביעות קטנות בדימונה וביקש להשיב את עלות הפיג'מה בתוספת פיצוי בגין עוגמת נפש. לדבריו, קנה את הפיג'מה בשעות הערב וזו לא היתה ארוזה אלא תלויה על "סטנד". שיש הראה לדדון שפיג'מות נוספות באותו "סטנד" מלוכלכות והיא התעלמה. את הפיג'מה המוכתמת השאיר שיש בחנות.
בכתב ההגנה טענה דדון, שבאופן עקרוני ניתן להחזיר מוצר פגום אלא שסירבה להחליף את הפיג'מה משום שהוחזרה מלוכלכת ועם כתמים בעוד שנמכרה נקייה. "אם הפיג'מה היתה מתלכלכת כשהיתה באחריותי ובחנות הייתי מחליפה אותה - זה לא המקרה". דדון סירבה לסיים את המחלוקת בהליך של גישור.
בדיון בפני השופטת רות בהט, שהתקיים בחודש שעבר, הכחישה דדון בחקירתה הנגדית ששיש הראה לה על ה"סטנד" פיג'מות נוספות עם כתמים. "אתה הלכת לסטנדים והתחלת לברור אחד אחד ופתאום הבאת לי פיג'מה כשהיא מוכתמת. אני אפילו לא הסתכלתי על הפיג'מה". בחקירה החוזרת הוסיפה: "אחותו פלטה שלבשה את הפיג'מה והלכה איתה כמה דקות ומשלא היה לה נוח איתה החליטה שהיא רוצה להחליף אותה".
בפסק הדין העדיפה השופטת בהט את עדותו של שיש, "המהימנה יותר", על פני עדותה של דדון. "העובדה שהפיג'מה נלקחה מתוך 'סטנד' מחזקת את גרסת התובע שנקנתה כשהיא מוכתמת, מה גם שנרכשה בשעות הלילה ובהחלט סביר שהתובע לא ראה שהיא מוכתמת". הפיג'מה "הסוררת" הוצגה בדיון והשופטת הבחינה לדבריה, בשני כתמים קטנים בהירים וכמעט בלתי נראים. "לא ברור מדוע הנתבעת לא קיבלה את הפיג'מה בחזרה כאשר הודתה שאפשר להחליפה, ללא שתפסיד כסף, ותחת זאת בחרה להתנצח עם התובע ולגרור אותו לבית משפט ולהשאיר לקוח בלתי מרוצה". השופטת פסקה שהמקרה אינו מצדיק פיצוי בגין עוגמת נפש וחייבה את דדון לשלם לשיש 140 שקל בתוספת 200 שקל הוצאות משפט והחזר אגרה בסך 87 שקלים.
השופטת שכחה לציין שלצדדים נתונה בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום.
