יושב-ראש רשות השידור נזף בשדר רשת ב', גבי גזית, בגין דברים שאמר בשידור חי נגד הממשלה. במכתב הנזיפה ששלח לגזית, כתב משה גביש: "נדהמתי לשמוע את תמליל תוכניתך לגבי ראש הממשלה ושר הביטחון. אין מקום שמשדר ברשות ציבורית יתבטא באופן שבו התבטאת. הרשות אינה במה לדעות אישיות מעין אלה וגם הבעת הצער על עבירה קלה על חוקי רשות השידור אינה מספקת".
גביש אף הוסיף וכתב לגזית: "אתה נדרש להימנע מתגובות מעין אלה בעתיד". מכתבו של יו"ר רשות השידור התייחס לשידור בתוכנית הכל דיבורים, מאתמול בבוקר. בין היתר אמר גזית [ציטוט]:
"אתם רואים, אפילו בוועדת וינוגרד לא הכל דיבורים. לא יכולתי לשמוע רדיו או טלוויזיה אחר-הצהריים ובערב, וחזרתי לביתי לקראת חצות. למדתי מהר את עיקרי הדברים. קראתי את חלקי הדוח, והלכתי לישון בהנחה שבתוכנית הבוקר היום נוכל כבר לדווח על התפטרות אולמרט ופרץ, שיוכלו להצטרף לחלוץ, וללמוד בוושינגטון דברים שלא למדו מעולם.
"לתדהמתי, התעוררתי הבוקר וגיליתי שאולמרט ופרץ עדיין איתנו. אחד במאי היום; קום התנערה, העם. חייליך עם עבדים מזי רעב, שמנהיגיו לא התפכחו עדיין מליל השתייה, והם עדיין בציפורניהם אוחזים במסעד כיסאם, ונוהמים יבבות מרוסקות על הצורך לתקן.
"לא לא. מי שקילקל לא יתקן, מי שהחלה לא ירפא. מי שקילקל יפנה את מקומו למתקן, כי מי שכשרונו לא עמד לו וכשל, לא יוכל פתאום לגייס תעצומות נפש חדשות. אנשים מבוגרים לא משתנים. אנשים מבוגרים לא קוראים דוח נפיץ בשלוש שעות, ורצים לטלוויזיה חיוורים מבוהלים בעיניים כרויות לרווחה ומגיבים תגובה ילדותית. זהו דוח חלקי. זוהי תעודת שליש, אבל עם תעודה כזו אפילו תלמיד כיתה ד' לא היה עולה לכיתה ה'. אז פוליטיקאים לא יכולים להתחבא מאחורי תעודת שליש כזו, כי מה שנכון לגבי ילדים - נכון גם לגבי מבוגרים.
"לכו הביתה אולמרט ופרץ. לכו הביתה. לא מחר, לא מחרתיים, לא בעוד שעה, עכשיו הרגע. לכו הביתה, אנחנו נסתדר. שום דבר לא יקרה. העם שלנו אומנם קשה עורף, אבל חזק. מפחידים אותנו מבחירות, מפחידים אותנו מאי-סדר, ממהומת עולם, אבל במקרה שלכם, אולמרט ופרץ, גם אם יווצר ואקום שלטוני זמני - טוב לנו הואקום הזה מנוכחותכם המטרידה. יש לנו ילדים, אולמרט ופרץ, קטנים וגדולים. יש לנו ילדים שאנחנו חייבים להם ביטחון ושלום ושיקול דעת, והם קמים בבוקר, והולכים לגן ולבית הספר מול האיום האירני, ואתם שנכשלתם מול הקטיושות לא תדעו להתמודד מול הפצצה הגרעינית. בבקשה, אולמרט ופרץ, בשם הילדים שלנו, אנחנו אומרים לכם: לכו. סעו לוושינגטון, שם תפגשו את דן חלוץ, שלא טרח לגרור את רגליו הביתה לרגל פרסום הדוח, שבו כתובים באותיות של אש הדברים האלה. שם תשבו שלושתכם בוושינגטון, תקוננו על מר גורלכם, אבל הניחו לנו.
"את ההזדמנות שלכם קיבלתם ונמצאתם לא ראויים. לכו הביתה, אולמרט ופרץ, חבל שלא עשיתם זאת אתמול. אז לפחות היינו חוזים בשחר חדש שמפציע על ארצנו, ובמקומו התעוררנו לאפלה הגדולה. לכו הביתה, אולמרט ופרץ, ואז אולי-אולי נסלח לכם.
"אני יודע שהמשדר ברשות שידור ממלכתית לא יכול להביע באופן הזה את דעתו, אבל כשהדברים כואבים - צריך אולי להניח לעיתים את הנהלים, ולומר את נהמת הלב, וצר לי אם עברתי איזו עבירה קלה על חוקי רשות השידור. את הדברים האלה הרגשתי צורך עז לומר בשעה הזאת".
