הפערים בין תעריפי הארנונה לעסקים בענפי מסחר ושירותים, לבין תעריפי הארנונה למגורים, הולכים וגדלים. תעריפי הארנונה לעסקים גבוהים היום פי כ-4.3 לעומת פי 4 בשנת 1999. כך מדווח איגוד לשכות המסחר (יום ד', 9.10.02).
הנתונים נמצאו בבדיקה מדגמית שערכו כלכלני האיגוד ב-11 הערים הבאות: תל אביב, חיפה, נתניה, גבעתיים, בת-ים, ראשל"צ, באר שבע, הרצליה, פתח תקוה, אשדוד וכרמיאל.
מהנתונים עולה, כי בשנת 1999 היה התעריף הממוצע לממ"ר למגורים 45 ש"ח לממ"ר ולעסקים בענפי מסחר ושירותים 181.4 ש"ח לממ"ר. בשנת 2001 היה התעריף הממוצע למגורים 49 ש"ח לממ"ר ולעסקים בענפי מסחר ושירותים 211.5 ש"ח לממ"ר.
יוסי שוסטק, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, אמר כי תופעה זו נובעת בגלל ההעלאות החריגות בארנונות לעסקים, המבוצעות במהלך השנים באישור שרי הפנים והאוצר, מעבר למה שהכנסת מאשרת בתחילת כל שנת מס.
זאת למרות שהחוק קובע במפורש, כי יש לקיים זיקה ברורה בין ארנונה לעסקים לבין ארנונה למגורים, וכי אסור ששעור ההעלאה לעסקים המתבצע מידי שנה, יעלה על שיעור העלאה בארנונה למגורים.
עוד עולה מממצאי בדיקת כלכלני האיגוד שנעשתה על בסיס הדוחות הכספיים של כלל הרשויות המקומיות, כי נטל הארנונה במהלך השנים הולך וגדל באופן משמעותי על-פי כל פרמטר כלכלי. כך למשל, יחס חיובי הארנונות מהתמ"ג עלה בשנים 2000-1996 מ-4.1 אחוזים ל-5.5 אחוזים, בהתאמה. יחס גביית הארנונות מהתמ"ג עלה מ-2.3 אחוזים ל-3.2 אחוזים בהתאמה.
גם בדיקת שעור הגביה של הארנונות, מכלל ההכנסות של הרשויות המקומיות, מצביעה על גידול ניכר במשקל הארנונות. בעוד שב-1996 שעור זה הגיע ל-78.6 אחוזים, ב-2000 שעור זה הגיע כבר ל-89.2 אחוזים.
בהתייחסו לממצאים אלה אמר שוסטק, כי הם מוכיחים שוב שהמגזר העסקי הפך "פרה חולבת" של הרשויות המקומיות, דבר הנובע מהשתרשותה של תפיסת עולם לפיה עסקים יכולים להפוך מקור בלתי נדלה לכיסוי הוצאותיהן הבזבזניות של הרשויות המקומיות.
שוסטק קרא להקפיא לחלוטין את הארנונות לשנת 2003, ולשנות את החוק כך שראשי ערים יוכלו לתת הנחות מארנונה לעסקים במצוקה, דוגמת הנחות המותרות על-פי החוק בארנונות למגורים.
