אתמול (א') נפתח הכנס השנתי השביעי של לשכת עורכי הדין באילת. בכנס משתתפים למעלה מ-1,500 משתתפים. הכנס השנתי נפתח בפאנל "תקשורת שופטת", שנוהל ע"י עוה"ד אורנה לין, ובו השתתפו עוה"ד דוד ליבאי ודן שיינמן, פרופ' רון שפירא והעיתונאים בן כספית, נועם שרביט וענת פלג. הפאנל עסק במקומה של התקשורת במשפטים המתוקשרים שהיו לאחרונה בישראל, כגון משפטיהם של חיים רמון, דורי קלגסבלד, עמרי שרון ואחרים, והשפעתה על ניהול המשפט וההכרעה בו.
העיתונאית ענת פלג מקול ישראל סקרה את עבודת המחקר שהכינה בנושא: "טנגו מהוסס - יחסי שופטים, משפט ותקשורת בישראל", המבוססת על ראיונות עומק עם שופטים (בדימ.) ושופטים מכהנים בישראל. מראיונות שערכה עם שופטים (בדימ.) עולה כי הם סבורים שהשפעת התקשורת על המשפט היא תת הכרתית. לעומת זאת, שופטים מכהנים מדווחים כי התקשורת משפיעה על סגנון הכתיבה שלהם, ומספרים כי הם מכוונים בכתיבתם לעיתונאים, ואף מדגישים את המשפטים שהם רוצים שיצוטטו בתקשורת. שופטים מכהנים אחרים ציינו כי התקשורת משפיעה על תוכן החלטות של שופטים אחרים כמו גזר דין מרגלית הר שפי או גזר הדין של אתי אלון.
מממצאי מחקרה של פלג עולה כי בכל הקשור להתנהלות התקשורתית של השופטים, סבורים השופטים כי מערך הדוברות של בתי המשפט אינו יעיל, הם דוגלים במפגשים קבוצתיים עם התקשורת וטוענים כי נשיא בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט חייבים להגן על השופטים, ולא להתנהל רק מנקודת המבט שלהם.
"השופטים מושפעים מהתקשורת"
העיתונאי נועם שרביט מגלובס טען כי שופטים מאוד מושפעים מהתקשורת. לטענתו, הם לא יטו משפט בהתאם לעמדת התקשורת אך במקרים גבוליים משהו מעמדת התקשורת מחלחל ומשפיע. לדבריו, השפעת התקשורת בולטת בעיקר ברטוריקה של השופטים. הדוגמא הבולטת לכך היא חיים רמון. הספינים שהוא עשה במהלך המשפט חזרו אליו כמו בומרנג בהכרעת הדין. לטענתו של שרביט, יש לאכוף את עיקרון הסוביודיצה ולאכוף את איסורי הפרסום.
העיתונאי בן כספית ממעריב הצהיר כי "חשבתי שמשפט רמון הוא שערורייה וכתבתי כדי להשפיע על בית המשפט; ההוכחה לכך שבית המשפט אינו מושפע היא החלטתו מאוחר יותר". כספית חשף כי את סיפור שלוש העדות הנוספות של חיים רמון הציעו לפרסום במעריב; על-מנת לבדוק לפני הפרסום, נבדקה מהימנותן בפוליגרף, והתוצאה היתה שהן דוברות שקר. למרות שהפרסום היה בניגוד לקו הכללי של העיתון שצידד בחיים רמון, סבר מעריב כי זכות הציבור לדעת שהעדות הן דוברות שקר, ותוצאות הפוליגרף פורסמו. גם לנאשם יש זכות מהצדק להשתמש בתקשורת.
ליבאי: "מותר להתפטר"
עו"ד דוד ליבאי, שכיהן כפרקליטו של הנשיא הנבצר משה קצב, ציין כי כאשר כלו כל הקיצין וכנראה הולכים להפסיד את התיק בשל מצב הקליינט, "מותר גם בשלב מסוים להתפטר, אנחנו לא חייבים לראות את זה מקרוב". ליבאי תקף את הזן החדש של הסנגורים שהם גם יועצי התקשורת של לקוחותיהם, בצטטו מהראיון שנתן אלדד יניב לנועם שרביט מגלובס. לטענתו, השלמה עם העובדה כי הגנת הנאשם מתנהלת בתקשורת, הינה השלמה עם העובדה שגם התביעה והמשטרה ינהלו את המשפט בתקשורת ושבית המשפט מושפע מכך. לדבריו, הדבר פוגע בטוהר המשפט ויש להגביל את חופש המידע על-ידי איזונים. ליבאי הציע כי נציגי התביעה, המשטרה והסנגוריה ילבנו את הסוגיה ויגיעו להסכמות בנושא תוך מציאת האיזון בין תפקיד הדיווח של התקשורת לבין שמירה על טוהר המשפט.
עו"ד דן שיינמן, שהיה פרקליטו של חיים רמון, טען כי לא ניתן להשיג משפט צדק במדינה דמוקרטית ע"י ניהול המשפט ברחוב וע"י ספינים. על-מנת לשפר את המצב הקיים, הוא הציע החלת אמנה וולנטרית על כל הגורמים הרלוונטיים. הוא הציע שכולם יצהירו על חזרה לעקרונות הסוביודיצה, וכל הצדדים יישמרו מפני הדלפות.
