בג"צ המליץ (א', 17.6.07) למדינה להקים ועדת בדיקה חיצונית שתחקור את חיסולו של בכיר החמאס צאלח שחאדה. השופטים ביניש, ריבלין ופרוקצ'ה קבעו כי מדובר במקרה חריג "בשל הנסיבות ומספר האזרחים החפים מפשע שנהרגו", ולכן יש להקים ועדה חיצונית ועצמאית שתחקור את שאירע.

שחאדה, בכיר חמאס ואחראי לפיגועים רבים, חוסל במסגרת סיכול ממוקד ביולי 2002, כשעל ביתו הוטלה פצצה במשקל טון. בהפצצה נהרגו מחבל חמאס נוסף וגם 10 אזרחים, בהם אחת מנשותיו וכמה ילדים. בעקבות חיסולו הגישו תנועת יש גבול ויואב הס, באמצעות בא כוחם עו"ד אביגדור פלדמן, עתירה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד מי שהיו מעורבים בסיכול הממוקד של שחאדה, מפקד חיל האויר דאז, דן חלוץ, הרמטכ"ל דאז, משה בוגי יעלון, שר הביטחון לשעבר, פואד בן-אליעזר, ומי שהיה אז ראש הממשלה, אריאל שרון.

הפרקליטות והפרקליט הצבאי הראשי דרשו לדחות את הבקשה לחקירה פלילית. שחאדה לטענתם חוסל במסגרת פעילות מלחמה. "דיני הלחימה אינם מחייבים קיום חקירות פליליות ביחס לכל אירוע בו נפגעו בלתי מעורבים, אגב או במהלך פעילות מבצעית". עוד נטען כי הסיכול הממוקד שנעשה לשחאדה עומד בקריטריונים לקביעת חוקיותו אותם הציב נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרן ברק.

המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו"ד שי ניצן, טען כי מעשיו של שחאדה מתירים סיכול ממוקד. מדובר במעשים כ-"נטילת חלק במעשי איבה", הכוונת והוצאתם לפועל של פעולות טרור, גיוס פעילי טרור וציודם, ייזום ושיגור רקטות קסאם, עיסוק ברכש אמצעי לחימה ועוד. שחאדה לטענתו "היה מעורב בשורת פיגועי טרור, בכלל זה פיגועי התאבדות שנעשו בהכוונתו ולפי פקודתו". למעשה, שחאדה הפך את "העיסוק בטרור לדרך חיים".

בהתייחסו לסיבת העתירה, "הרג האזרחים הבלתי מעורבים", טען ניצן כי ממידע שהיה קיים ב"זמן אמת" עלה כי "בבית המסתור בו שהה שחאדה היו אמורים להימצא בנוסף לו פעיל בכיר בחמאס וכן אחת מנשותיו של שחאדה".

ניצן חשף את העובדה כי לשחאדה היו מספר נשים, וכי "כמעט בכל עת אחת מנשותיו שוהה עמו, דבר שגורם לכך שלא ניתן היה לפגוע בו מבלי לסכן גם את אחת מנשותיו". מהמידע שהיה בידי מערכת הביטחון "לא היו צפויים להימצא בבית אנשים נוספים". לטענתו בסופו של דבר להרג האזרחים גרם "פער מודיעיני".

"רבים מההרוגים בתקיפה נהרגו עת שהו בבית הסמוך מצד דרום למבנה בו שהה שחאדה. הפגיעה בנפגעים אלה לא נצפתה ב'זמן אמת' למרות שהיתה הערכה כי בית זה ייפגע כתוצאה מהתקיפה, שכן לפי מידע מודיעיני שהיה קיים עובר לתקיפה, ההערכה היתה כי הבית לא יהיה מאוייש כלל בזמן התקיפה. למרבה הצער, מידע זה היה שגוי ובבית שהו אנשים רבים שנפגעו מהתקיפה".

עוד עלה מתשובתו של ניצן כי יחד עם שחאדה נהרג מחבל נוסף. מדובר במחבל שהיה אמור לסייע לשחאדה להכין נשק ביולוגי. "שחאדה היה אחראי על מקומות הייצור והאחסנה של טילי הקסאם ברצועה וכן הוא פנה לאחר על-מנת שיסייע לו בהכנת נשק ביולוגי. זה היה איפוא פעיל החמאס הנוסף שהצפי היה כי ימצא יחד עם שחאדה בדירת המסתור".

צה"ל לדבריו ערך חקירה יסודית בעקבות התקיפה "ונמצא כי ההחלטה שהתקבלה הן לעניין שיטת התקיפה והן לעניין עיתויה, אכן עמדה במבחן הפרופורציונאליות". מהתחקיר עלתה לדבריו
"תמונה ברורה וממצה של הנסיבות שסבבו את הפעולה, של תהליך קבלת ההחלטות שקדם לה, של האופן שבו בוצעה, של תוצאותיה, ושל הטעמים שהובילו לפער בין התוצאה הצפויה לזו שהתרחשה בפועל. בדיקה ממצה ומקיפה זו, שממצאיה הובאו בפני הגורמים המבצעיים והמשפטיים הבכירים ונבחנו על ידם, מובילה למסקנה כי אין כל חשד לביצוע עבירה פלילית בעניין דנן".

כאמור, במהלך הדיון שנערך אתמול ביקשו שופטי בג"צ מהמדינה להודיע בתוך 45 ימים לבית המשפט "אם יש נכונות מצדה כי נושא העתירה – הנסיבות שבגינן נפגעו אזרחים חפים מפשע בעת ביצוע הפעולות בפרשת שחאדה – ייבחנו על-ידי גורם אובייקטיבי ברוח הנחיות בית המשפט בפסק הדין העקרוני בבג"צ 769/02".

כזכור באותו פסק דין נאמר כי "עיקר הבדיקה צריכה להיעשות על-ידי ועדת בדיקה אשר על-פי המשפט הבינלאומי צריכה לקיים בדיקה אובייקטיבית".

הם הדגישו כי אין הכוונה לפתוח לבדיקת הוועדה את כל הסיכולים הממוקדים שהיו בעבר אלא "רק את המקרה הספציפי הזה, שהוא מקרה חריג בשל הנסיבות ומספר האזרחים החפים מפשע שנהרגו".

המדינה התבקשה להגיב על ההצעה להקים ועדה בעוד 45 יום.