בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תחזית: אין די בצמיחה של 4.3%
|
פורום קיסריה: מידת החוסן של המשק גדלה, אך נדרשים צעדים להקטנת פגיעותו בפני זעזועים בתחום הביטחוני ובמשק הגלובלי
תנופת הצמיחה של המשק תימשך בשנים קרובות, אם כי בעוצמה פחותה מזו שבתקופה האחרונה: שיעור צמיחת התמ"ג צפוי להתייצב ברמה של כ-4.3% בממוצע בתקופת התחזית (2008-2012), בהשוואה לממוצע של כ-5% בתקופה 2004-2007. כך מעלה דוח צוות תמונת המקרו של כלכלת ישראל ועמידות המשק בפני זעזועים, של פורום קיסריה, מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה. התרחיש גם קובע כי צפויה להימשך הירידה בשיעור האבטלה והירידה החדה ביחס החוב הציבורי לתוצר, מ-87.8% בשנת 2006 ל-71.4% בשנת 2012. עורכי הדוח מגישים שורת המלצות בתחום כלכלת המשק והמשך הצמיחה. בין ההמלצות העולות מהדוח: קיומו של חוב ציבורי גבוה מדי יחסית לתוצר מחייב להקפיד על משמעת פיסקלית על-מנת לצמצם את פגיעות המשק בפני זעזועים. חברי הצוות מזהירים על כך שללא התקדמות ניכרת בתהליך המדיני, וללא גידול בסעיפי תקציב המדינה תומכי הצמיחה והאצת הרפורמות המבניות, שיעור צמיחת המשק יתייצב על קצב ממוצע של כ 4.3% בשנים הקרובות. מהדוח עולה כי במצב הנוכחי לא נדרשה התערבות של מקבלי ההחלטות בשוק המט"ח. עם זאת הם מדגישים שתנודתיות האינפלציה יוצרת אי-וודאות בפרמטרים כלכליים ופיננסיים, ושהחטאת יעד האינפלציה עלולה לפגוע באמינות המדיניות המוניטרית. חברי הצוות ממליצים לממשלה ולבנק ישראל לשקול שורה של צעדים מוחשיים לחידוד משטר יעד האינפלציה. חברי הצוות בראשות פרופ' ליאו ליידרמן, מאוניברסיטת תל אביב והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, בחרו להתמקד בניתוח סיכונים, שהתממשותם בעתיד עלולה לפגוע בהתפתחות המשק.
|
- הסיכון העיקרי לתהליך צמיחת המשק: זעזוע משולב. הצוות בחן את ההשלכות הכלכליות של הידרדרות אפשרית במצב הביטחוני וגלישה למיתון עולמי, בדומה להתפתחויות בתחילת שנות ה-2000. לדברי פרופ' ליידרמן "אנו מעריכים כי זעזוע משולב מעין זה הוא איום המקרו העיקרי על המשק בשנים הקרובות. על-רקע הרמה הגבוהה מדי של יחס החוב הציבורי לתוצר, יבלוט התפקיד המכריע של המשמעת הפיסקלית בקביעת מידת עמידותו של המשק בפני הזעזוע המשולב".
- האתגר העיקרי של המדיניות הכלכלית בשנים הקרובות הוא לתת מענה לצרכים הביטחונים והחברתיים (כולל המלחמה בעוני ושדרוג מערכת החינוך) בד בבד עם המשך תהליך הצמיחה ושמירה על החוסן והיציבות של כלכלת ישראל.
- כדי שהמשק יצמח בקצב מהיר מ-4.3% בממוצע בשנים הקרובות, יידרש גידול בסעיפי תקציב המדינה תומכי צמיחה (כגון השקעות בתשתית ובמו"פ), ו/או התקדמות ניכרת בתהליך המדיני. יתרמו לכך גם האצת הרפורמות המבניות להגברת התחרות במשק, ומתן תמיכה בגידול בשיעור התעסוקה.
- חוסנו ועמידתו של המשק בפני זעזועים עלתה. לדעת פרופ' ליידרמן "בחינת התמודדות המשק והשווקים הפיננסיים עם זעזועי השנה האחרונה: מלחמת לבנון השנייה ושני זעזועים בשווקים הגלובליים, תומכת בדעה שההישגים הכלכליים הגבירו את חוסנו ועמידותו של המשק בפני זעזועים. ואכן, התגובות בשוק ההון ובשוק המט"ח בישראל היו מתונות בהשוואה למדינות אחרות".
- במצב הנוכחי לא נדרשת התערבות בשוק המט"ח. תופעת ייסוף השקל משקפת במידה רבה את הישגי המשק בשנים האחרונות, אך גם את ההתפתחויות בשוקי המטבע בעולם. ברמה המקרו כלכלית, הייסוף הריאלי של השקל מתקיים על-רקע תמהיל מדיניות מאוזן יחסית, והוא מעיד שהעודף בחשבון השוטף גדול מההשקעות נטו של תושבי ישראל בחו"ל. ייסוף השקל ביחס לדולר, שהחל להתרחש מהרבע השני של 2006, התבצע מרמת שער חליפין ריאלי נוחה יחסית, שביטאה פיחות ריאלי ניכר בשנות המיתון 2001-2003. על כן, בסדרי הגודל הנוכחיים, לא צפויה פגיעה משמעותית בצמיחת המשק. "בכל מקרה" מציין ליידרמן, "אנו סבורים שבתנאים הנוכחיים, לא נדרשת התערבות ישירה של קובעי המדיניות, למשל על-ידי התערבות בשוק המט"ח".
- תנודתיות האינפלציה והחטאת היעד עלולות ליצור אי-ודאות בפרמטרים פיננסיים וכלכליים ולפגוע באמינות המדינית המוניטרית. חברי הצוות סבורים שבנק ישראל פעל נכון כאשר הפגין גמישות, אך גם זהירות, בקביעת הריבית החודשית. עם זאת, על-רקע התנודתיות הגבוהה של שיעור האינפלציה מומלץ שהממשלה ובנק ישראל ישקלו שורה של צעדים לחידוד משטר יעד האינפלציה, וביניהם: הבהרת פרק הזמן שעליו חל היעד, הארכת אופק יעד האינפלציה מיעד שנתי ליעד על פני טווח ארוך יותר, והדגשת הגדרות מדד המחירים ללא הגורמים התנודתיים.
- כמו כן, מומלץ שבנק ישראל יפרסם באופן סדיר ושקוף את תחזית האינפלציה שלו, כולל התייחסות לשער הריבית שברקע התחזית.
חברי הצוות: יו"ר פרופ' ליאו ליידרמן, אוניברסיטת תל אביב והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים וחברי הצוות ד"ר גיל בפמן, כלכלן ראשי בבנק לאומי, שרון גמבשו, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר בתחומי המקרו והנדל"ן גב' ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות אופק, ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי המשנה למנהלת המחלקה במחלקת המחקר של בנק ישראל ונירה שמיר, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.
|
|
תאריך:
|
19/06/2007
|
|
|
עודכן:
|
19/06/2007
|
|
מחלקה ראשונה
|
תחזית: אין די בצמיחה של 4.3%
|
|
מרכז התקשורת בבית הלבן פונה (ב', 18.6.08) לאחר שרכב שחנה בסמוך עורר את חשדם של הכלבים המאומנים בגילוי פצצות. גורמים רשמיים בוושינגטון מסרו כי לאחר שאגף התקשורת פונה מיושביו, בדקה משטרת וושינגטון מקרוב את הרכב.
|
|
|
כ-70% מהציבור מאמינים שאנשים מרקע דתי וחברתי שונה יכולים להינשא, ולשלב את אורח החיים שלהם יחדיו. כך עולה מסקר עמדות נרחב שנערך בשבועות האחרונים על-ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור "צו פיוס". הממצאים המרתקים בחנו את השפעת הסדרה "מרחק נגיעה" על עמדותיו של הציבור בישראל. 61% מהדתיים והחרדים שצפו ב"מרחק נגיעה" יקבלו בברכה את נישואי ילדיהם למסורתיים או חילונים - כמעט פי שניים מאחוז הדתיים והחרדים שלא צפו בסדרה (38%).
|
|
|
הפרקליטות הגישה (ב', 18.6.07) עתירה בדרישה לדיון נוסף בהרכב מורחב בהחלטה להורות למגן מיגון מלא את מוסדות החינוך בשדרות ובעוטף עזה.
|
|
|
חברת בזק זכתה במכרז של חברת מקורות להקמה ואחזקה של רשת תקשורת נתונים לקישור אתרי "מקורות" בכל רחבי הארץ. במסגרת הפרויקט, תקים בזק עבור מקורות רשת תקשורת נתונים מתקדמת, ותתחזק אותה במשך חמש שנים. יישום הפתרון שהוצע למקורות' ימצב את הרשת שתבנה בזק עבורה כאחת מהרשתות הארגוניות המשוכללות בארץ. הקף הפרויקט מוערך במיליוני שקלים.
|
|
|
המרכז העולמי של בני ברית העניק (ב', 18.6.07) במרכז מורשת בגין בירושלים - את פרס העיתונאות לשנת 2007 למצוינות בסיקור התפוצות בתקשורת הישראלית.
|
|
|
|