|
מזוז וקצב [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הנשיאה בפועל. דליה איציק
|
|
|
|
|
שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, הנחה את היועמ"ש, מני מזוז, לעכב את הגשת כתב האישום (המצומצם) נגד נשיא המדינה היוצא, משה קצב. השופט ג'ובראן דן בשלוש עתירות שהוגשו נגד מזוז וקצב, וקבע: "ניתן להניח כי עד לדיון בפני ההרכב, לא יוגש כתב האישום על-ידי המשיב 1 לבית משפט השלום בירושלים". משמעות הדבר: מזוז לא יוכל להגיש את כתב האישום אלא לאחר הכרעת בית המשפט. היועץ המשפטי לממשלה הודיע שבעקבות החלטת השופט ג'ובראן, תעוכב הגשת כתב האישום עד להחלטת בית המשפט העליון.
שלוש עתירות כבר הוגשו לבית המשפט העליון, במטרה לעצור את הסדר הטיעון עם הנשיא היוצא, משה קצב. במקביל לעיכוב בהגשת כתב האישום, חייב השופט את מזוז ואת קצב להשיב לעתירות, עד יום שני ב-15:00. במקביל דחה את הבקשות להוצאת צו ביניים, ופסק: "לא מצאתי הצדקה למתן צו ביניים לעת הזו. לאחר הגשת התגובות אחליט בדבר אופן המשך הטיפול בעתירה".
התנועה למען איכות השלטון, שדולת הנשים בישראל והארגונים "קולך", איגוד מרכזי לסיוע, ויצו ונעמת, עתרו (א', 1.7.07) לבג"צ בבקשה שיורה ליועץ המשפטי לממשלה מזוז, שלא לקיים את עסקת הטיעון שנחתמה עם הנשיא לשעבר. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד אליעד שרגא, עו"ד צרויה מידד לוזון, עו"ד יפעת מצנר ועו"ד ברק כלב, דורשים הארגונים כי יינתן צו ביניים המורה ליועץ המשפטי להימנע מהגשת עסקת הטיעון לאישור בית המשפט וכי יימנע בית משפט השלום מלדון בה.
העותרים מבקשים כי היועץ המשפטי לממשלה ינמק מדוע לא יבטל את החלטתו לחתום על עסקת הטיעון, שאינו כוללת פרטי אישום חמורים ביחס לכוונה המקורית ושאינה משקפת את חומרת תלונותיהן של 10 נשים נגדו - 10 תלונות התומכות בכך שהוא ביצע, בנוסף למעשים הכלולים בכתב האישום הנ"ל, אף מעשים של אונס ומעשים מגונים חמורים הכוללים אף נגיעה באיברים אינטימיים של המתלוננות, עבירות שרף הענישה המקובל עליהן היה מביא לכך שהיה נגזר על הנשיא לשעבר עונש חמור לאין שיעור ובכלל זאת מאסר בפועל, לדבריהם. זאת, לטענתם, בשל חוסר הסבירות הקיצוני, הפגיעה באינטרס הציבור ובתקנת הציבור בה נגועה עסקת טיעון זו.
לטענתם, החלטתו של מזוז לחזור בו מכוונתו המקורית להאשים את הנשיא לשעבר בפרטי אישום חמורים הרבה יותר, גובשה בתום הליך חקירה והתייעצות ממושך ויסודי, מבלי שהגיעו לידיו ראיות חדשות שיש בהן לקעקע את התשתית הראיתית אשר מצויה בידו, אשר הצדיקה אף לדעתו העמדה לדין בגין מעשים חמורים יותר לאין שיעור.
"סיכוי סביר להרשעה"
עוד טוענים העותרים כי יש בכך פגיעה קשה בשוויון בפני החוק, בכך שחרף העובדה שראה "סיכוי סביר" להרשעתו בעבירות חמורות יותר, כפי שמודה אף פרקליט המדינה ערן שנדר, ועל אף שפסיקת בית המשפט העליון קבעה כי מבחן "הסיכוי הסביר" להרשעה כמבחן המנחה את הפרקליטות בהחלטה על הגשת כתב אישום, הפעיל מזוז מבחן מחמיר יותר והחליט לחתום על עסקת הטיעון, כעולה אף מדברי פרקליט המדינה, בשל כך שהיה סבור כי התוצאה במשפט אינה מובטחת. שכן, בכך למעשה התנה מזוז את הגשת כתב אישור בתיק זה ב"תוצאה מובטחת" או בסבירות קרובה לוודאית להרשעה, והציב, הלכה למעשה, רף גבוה יותר כתנאי להגשת כתב אישום מרף "הסיכוי הסביר" להרשעה. בהתנהלות זו חרג מזוז מעיקרון השוויון בפני החוק והפלה לטובה את נשיא המדינה לשעבר, ובכך פגע בערך יסוד ובאמון הציבור ברשויות אכיפת החוק.
"הליך השימוע - למראית עין בלבד"
גם לגבי הליך גיבוש העסקה עולות טענות, בכך שנפגעה זכותן של קורבנות העבירה להשמיע עמדתן ביחס לעסקת הטיעון, זכות המוקנה להן הן מכח הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, והן מכח כללי הצדק הטבעי. מזוז, לדידם, ניהל הליך של שימוע למראית עין בלבד, מבלי שהוא מעניק ל-10 המתלוננות אפשרות ממשית להשמיע עמדתן ביחס להחלטתו בנוגע לתלונתן. הדבר בוטה במיוחד על-רקע נכונותו המוצהרת של היועמ"ש להקשיב באריכות, בלב פתוח ובנפש חפצה לעמדתו של הנשיא לשעבר.
עתירה שנייה הוגשה ע"י המתלוננת א' מבית הנשיא, הטוענת כי החלטת מזוז שלא לכלול אותה בעסקת הטיעון היא החלטה בלתי סבירה. עתירה שלישית הוגשה לבג"צ על-ידי העו"ד הירושלמי, איתן פלג.
בשעה 11:00 נכנסה לתוקפה התפטרותו של הנשיא, לאחר שהגיש מכתב התפטרות לפני יומיים. ממלאת מקומו, יו"ר הכנסת דליה איציק, תכהן כנשיאת המדינה בפועל למשך שבועיים, עד לכניסתו של שמעון פרס לתפקיד.