שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, הורה לוועדת האתיקה של הכנסת, וליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להגיש תוך 60 יום תגובה מקדמית לעתירה הדורשת מנשיא המדינה שמעון פרס להחזיר כספי תרומות.
הצו ניצן בבתגובה לעתירה שהוגשה (יום ד', 18.7.07) על-ידי יו"ר השדולה למלחמה בשחיתות בכנסת, ח"כ פרופ' אריה אלדד, והפורום המשפטי. בעתירה מתבקש בג"צ להורות לנשיא המדינה שמעון פרס להחזיר תרומות שקיבל מאילי הון "בעלי אינטרסים כלכליים".
באי-כוחם של העותרים, עו"ד יצחק בם ועו"ד מיכאל דבורין, טענו בעתירה כי מדובר בתרומות בסכום של 320 אלף דולרים עליהם מתח ביקורת מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, ואף קרא לפרס להחזיר את הכסף.
התרומות ניתנו לפרס בתקופת הבחירות לראשות מפלגת העבודה בדצמבר 2004. פרס התמודד אז מול עמיר פרץ. היועץ המשפטי לממשלה, אליו הפנה המבקר את הסוגיה, גלגל אותה לפתחה של ועדת האתיקה בכנסת. זו סירבה לדון בנושא על-רקע היבחרו של פרס לנשיא המדינה ובנימוק של "חוסר ענין לציבור".
העותרים טוענים, כי "על פרס למלא את המלצות מבקר המדינה ולהשיב את הכספים לתורמים כיוון שגם אם התרומות היו כשרות, הן מסריחות. מנקודת ראות של חוק המפלגות, פרס, אף כי פעל לפי לשון החוק, סיכל את רוחו", שכן הן "נועדו לאפשר לו להגיע לעמדות רמות כאיש ציבור".
עוד נכתב בעתירה, כי "איש ציבור המתמודד על תפקיד ציבורי בכיר מחויב לנורמות של המשפט הציבורי. נורמות של המשפט הציבורי בישראל מיחדות משקל לצורך לשמור על אמון הציבור במערכת השלטונית. קבלת תרומות בהיקף גדול מאילי הון אינטרסנטיים מתוך ניצול של פרצה בחוק, מעלה אבק של שוחד ומערערת את אמון הציבור במערכת השלטונית והפוליטית. יתר על כן, התעלמות מופגנת שלפרס מהמלצות מבקר המדינה חורגת מסטנדרט הסבירות במידה קיצונית מהחייבת את התערבות של בית המשפט".
לטענתם העותרים, "דווקא בשל היבחרו של פרס לתפקיד הנשיא קיים ענין רב לציבור בהיבטים אתיים שבקבלת התרומות על ידו". בעתירה נמסר כי מדובר בשלוש תרומות: 120 אלף דולרים קיבל פרס מברוס רפופורט המתגורר בשוויץ; 100 אלף דולרים מחיים סבן מלוס אנג'לס - מבעלי השליטה בחברת בזק; ו-120 אלף דולרים קיבל פרס מדניאל אברהם תושב פאלם ביץ' פלורידה.
העותרים מוסיפים וטוענים כי יש לבחון תרומות אלו בקונטקסט של "קשרי הון שלטון". "בעלי ההון תורמים סכומי עתק למועמדים לזכות בשלטון, מתוך ציפייה לגמול בעת שמקבל התרומה יגיע אל השלטון. ביחסים בין מר פרס לבין נותני התרומות קיים יסוד מובהק של 'שלח לחמך על פני המים', כאשר קבלת התרומות יוצרת ציפייה כי פירעון השטר יהיה באמצעות ניווט מדיניותה הכלכלית של ישראל בנתיבים הנוחים לנותני התרומות. מתן תרומות בהיקף נרחב לפוליטיקאי היא אפוא קניית אהדה שלטונית בכסף. תופעה זאת כשלעצמה מערערת את אמון הציבור במערכת הפוליטית. היא שותלת בדעתם של מקבלי התרומות שיקול בלתי-רלוונטי של רצון להיטיב ברבות הימים עם נותני התרומות, באופן שענייניהם יילקחו בחשבון בעת קבלת החלטות. אפילו אם למעשה לא כך הדבר, בעיני הציבור נוצרת מראית עין קשה של קניית שלטון בכסף".
"התנהלותו של מר פרס וקבלת התרומות על ידו יוצרים מראית עין של אבק-שוחד, המערערת את אמון הציבור במערכת השלטונית" - טוענים העותרים. "ההחלטה של פרס לקבל תרומות בהיקף גדול לאחר ההכרזה על הבחירות המקדימות במפלגת העבודה, כאשר לנותני התרומות עשויים להיות אינטרסים כלכליים בישראל, פוגעת באמון הציבור במערכת השלטונית והפוליטית, מכיוון שהיא יוצרת מראית עין של אבק-שוחד וכן מכיוון שהיא מסכלת את תכלית חוק המפלגות, הגם שאין כאן הפרה פורמאלית של החוק".
לטענתם, על פרס להשיב את התרומות. גם משום שזוהי המלצת מבקר המדינה וגם משום שמדובר ב"מראית עין קשה של סיכול מטרת החוק ואבק שוחד המערער את אמון הציבור במערכת הפוליטית". לכך, הם מוסיפים, מצטרפת "השמירה על טוהרו וכבודו של מוסד הנשיאות".
