התנועה לאיכות השלטון עתרה (ה', 19.7.07) לביטול הארכתו בחמש שנים של חוק טל, הסדר דחיית שירות של תלמידי ישיבות. זאת בעקבות החלטת מליאה הכנסת (ד', 18.7.07) להאריך בחמש שנים נוספות את החוק. בעתירה מבקשת התנועה מבג"צ לשוב ולדון בביטול החוק וכן להקפיא מתן דחיות נוספות לתלמידי ישיבות למתן החלטה בנושא.
בעתירה שהוגשה באמצעות באי-כוחה של התנועה, עוה"ד אליעד שרגא, צרויה מידד לוזון, ברק כלב, מיקה קונר-קרטן, נטען כי דחייתן בשנה שעברה של עתירות נגד החוק נומקה בכך שטרם חלפו חמש שנים אשר המחוקק קצב בחוק כתקופה "ראשונית", שלפיה ייבחן
יישומו של החוק. עם זאת נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק,
שעמד בראש ההרכב, קבע כי חוק טל מפלה ופוגע בעיקרון השוויון. השופטים קבעו בהחלטה אז כי בתום חמש השנים על הכנסת לשוב לבחון את הביצוע מול המטרות שהציב המחוקק ולהחליט אם ההסדר יימשך.
לטענת התנועה, כחמש שנים אחרי יישום החוק, והארכתו על-ידי הכנסת, כ-50 אלף תלמידי ישיבות נמצאים במעמד "תורתו אמנותו", קרי לומדים במסגרת דחיית שירות בהסדר חוק טל. 1,520 תלמידי ישיבות יצאו לשנת הכרעה, 353 גוייסו בתום שנת הכרעה. למערך המילואים גוייסו 105 בחורים, 313 בחורים קיבלו פטור משירות צבאי, 274 פנו לשירות אזרחי ו-475 בחורים חזרו לישיבה למעמד "תורתו אמנותו".
ההארכה - דיל פוליטי
ב-11.7.07 המליצה ועדת חוץ וביטחון למליאת הכנסת להאריך בחמש שנים נוספות את תוקפו של חוק טל. לטענת איכות השלטון, למרות מאמציה לא עלה בידיה לברר מה היו תוכן הדיונים בוועדת חוץ וביטחון. "עקב העובדה, כי פרוטוקול הדיון לא פורסם מפרסומים בכלי התקשורת נראה, כי לא היה דיון מעמיק ביישום החוק ובהשלכותיו, קל וחומר שלא היו דיונים בחלופות להסדר שנקבע. נראה כי מדובר ב'דיל פוליטי' שכל עניינו השרדות פוליטית ולא תוכן ומהות".
עוד נטען בעתירה כי כיום, חמש שנים אחרי, "עומדים אנו בפני אותה השוקת השבורה שעמדה בפני שופטי בית המשפט העליון בהכרעתם
בבג"צ התנועה, והשבר הולך ומתעצם והמים מתמעטים ונעלמים".
"השוקת השבורה", כלשון התנועה, היא בין היתר העובדה ש"השירות הצבאי, השירות האזרחי ואפילו שנת הכרעה אינם מהווים אבן שואבת
לבחורי הישיבה וכלי מעשי ויעיל לשינוי, שכן גם אם הרשות לשירות אזרחי היתה מהווה חלופה ראויה אזי מספר המעוניינים לקחת בה חלק מזערי וזניח ביחס למספר הכולל של המבקשים לשוב וללמוד. במקביל מספר הצעירים הממשיכים לפנות ולקבל דחייה משירות צבאי רק הולם ומתעצם".
להגן על המיעוט המתגייס
"חוק טל הוא מעיקרו חוק העומד בסתירה משוועת לכל עקרונות היסוד הארוגים בחיינו, לכל האמיתות, לכל השאיפות, לכל התקוות שמדינת ישראל המתחדשת בנויה עליהן", נטען בעתירה. "החברה
בישראל - כמוה ככל חברה אחרת - מבוססת על אמנה בין בנותיה ובניה, ובאמנה חקוקות זכויות וחובות. אין זכויות בלא חובות כשם שאין 'תן' בלא 'קח'".
יתירה מכך, בבג"צ חוק טל כתב השופט גרוניס כי "הצורך המרכזי
לקיומה של ביקורת שיפוטית על חקיקה הינו הצורך להגן על מיעוט ועל יחידים מפני עריצותו של הרוב", ובכך בא לידי ביטוי
"תפקידו של בית המשפט בשמירה על כללי המשחק הדמוקרטי". לטענת התנועה, הגיע שלב שבו "מחובת בית המשפט להגן על המשרתים בצבא הגנה לישראל. אין אנו עוסקים עוד בשאלה של פרשנות בית המשפט לטובת 'הרוב', שכן מזה זמן אין עוד רוב הציבור המועמד לגיוס אכן מתגייס והבעיה אף מחמירה משעה שעסקינן בשירות המילואים".
עידוד לתופעת ההשתמטות
עוד נטען כי הנתונים מעלים שכבר בשנת 2006 חצי מן השנתון לא יתגייס ומנקודה זו יהוו המתגייסים מיעוט באוכלוסיה, כך שבשנת 2012 רק 47% מן השנתון יתגייס, דהיינו ציבור המתגייסים בשנת 2007-2008 צפוי להוות מיעוט מתוך השנתון. "נתון מהותי זה והמגמה הבעייתית שהובילה אליו, אינם מנותקים מחוק טל. הגישה שקיבלה ועודדה השתמטות מחובת השירות במסגרת קבלת פטור משר הביטחון, קל וחומר עיגונה בספר החוקים, גרר אחריו, גורם ומעודד תופעות של השתמטות במגזרים רבים אחרים".
בסיכום העתירה נטען כי "חוק טל הינו בלתי חוקתי בעליל ומהווה כתם שחור והרסני על ספר החוקים של מדינת ישראל, אשר דינו להמחות".
