החוקרים גייסו 56 גברים צעירים בריאים, שגילם הממוצע 22, וחילקו אותם לקבוצות ששתו חלב, משקה סויה, או משקה פחמימות מיד לאחר אימון הרמת המשקולות ואז שעה לאחר מכן. המשתתפים שתו 2 כוסות חלב בכל פעם.
המשקאות היו כולם בטעם וניל, הוגשו במיכלים אטומים, והכילו מספר קלוריות זהה - 178 למנה. החלב ומשקה הסויה הכילו את אותה כמות פרוטאינים, שומן ופחמימות. בכל אחד מהם היו 18 גרם של פרוטאין, 1.5 גרם שומן ו-23 גרם פחמימות.
משתתפי המחקר התאמנו חמישה ימים בשבוע למשך 12 שבועות וכולם היו 'טירונים', כלומר, הם לא עסקו באימונים של הרמת משקולות בשמונת החודשים שקדמו למחקר. האימונים נעשו על מכשירי כושר סטנדרטיים שהפעילו את כל קבוצות השרירים העיקריות, כשהמשתתפים מגבירים את מספר התרגילים ככל שצברו כוח רב יותר. כל שיעור נמשך כשעה.
בתחילת המחקר, מדדו החוקרים את מבנה והרכב הגוף של כל משתתף, את כמות מסת השומן וכמות המסה הרזה. הם חזרו על המדידות בסוף המחקר.
שותי החלב פיתחו את כמות השרירים הגדולה ביותר. העליה בשרירים בקבוצת החלב, לדברי החוקרים, היתה של 4 קילוגרם לעומת 2.7 בקבוצת הביקורת (ששתתה משקה פחמימות). בקרב המשתתפים בקבוצה ששתתה את החלב נראתה מסת שרירים גדולה יותר ב-60% מאשר בקבוצת הפחמימות וב-40% יותר מבקבוצת הסויה.
אלו ששתו חלב פיתחו כוח רב יותר לעומת שתי הקבוצות האחרות בשני סוגים של תרגילי הרמת משקולות.
שותי החלב הורידו גם כמות רבה יותר של שומן. הם איבדו כמעט 0.9 קילוגרם של שומן גוף. שותי הסויה כמעט לא השתנו במונחים של שומן גוף וקבוצת הפחמימות הורידה כ-0.45 קילוגרם של שומן גוף.
