נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש, מספק הצצה ראשונה למעמקי נפשו, ומתברר כי מדובר באדם בודד, עייף ומתוסכל.
בשישה ראיונות בני שעה כל אחד שהעניק לעיתונאי האמריקני רוברט דרייפר, מגלה בוש כי הוא סובל מבדידות ובוכה הרבה, במיוחד כשמגיעות אליו הידיעות על החיילים האמריקנים ההרוגים בעירק.
"רחמים עצמיים"
"אני בוכה המון", אמר בוש. "אבל רחמים עצמיים הם הדבר הגרוע ביותר שיכול להתרחש בנשיאות. זה ג'וב שיש בו הרבה רחמים עצמיים. המזל שלי הוא שיש לי את אשתי, לורה, שמזכירה לי בכל פעם, שאני זה שבחרתי במקצוע הזה".
במהלך אחד הראיונות הצביע נשיא ארה"ב על כלבו בארני, ואמר: "הבחור שאמר שאם אתה רוצה חבר בוושינגטון - קח כלב, ידע על מה הוא מדבר".
"אולי כמה נאומים..."
"אני עייף מאוד", אמר בוש. "כשאסיים את כהונתי בינואר 2009, אני מתכוון למצוא מקום נחמד בדאלאס ולנוח. אני חולם על ימים בהם אני רק לוקח את האוטו לחווה ולא עושה הרבה. אולי אתן כמה נאומים כדי לשמור על חשבון הבנק. אני יודע שאבא שלי מקבל 50-70 אלף דולר לנאום. קלינטון עושה מזה הרבה מאוד כסף".
"פירוק הצבא העירקי - טעות"
בוש גילה דאגה רבה לאופן שבה יוצג בספרי ההיסטוריה. "אני מקווה שבחודשים אוקטובר-נובמבר השנה נראה שינוי בעירק", הוא אמר והודה כי ההחלטה על פירוקו של הצבא העירקי היתה טעות. "אני לא יודע כיצד זה קרה", הוא אמר. "ההנחייה שלי היתה לשמור על שלמות הצבא, אבל המושל האמריקני בעירק, פול ברמר, עשה משהו אחר".