קשה לשכוח את הפעם הראשונה שלך ואני חייב לחשוף עכשיו: לפני כשנה וחצי ביקרתי בביבלוס, פאב-מסעדה מול הדולפינריום, לצורך כתבת הבכורה שלי. מאז עברו עוד הרבה שפים ומטבחים תחת מקלדתי וכמה מאות ליטרים של אלכוהול זרמו בעורקיי, אבל דבר אחד שנשמר הוא האותנטיות של המקום. זו היתה גם הפעם היחידה עד כה שבה אכלתי אוכל לבנוני משובח, סתם כדי להדגיש כמה קשה למצוא אוכל מזרח תיכוני באמת, אבל באמת, טוב שחורג משבלונת השיפודיות למיניהן. יתירה מכך, הפעם שעברה היתה בשלהי החורף כשהחלונות עדיין סגורים. ישבנו בקומה השנייה והשקפנו לים. זו היתה אווירה רומנטית, רק חבל ששותפי העתידי לארוחות הללו, הג'מוס המפורסם, אינו בדיוק משאת נפשי בכל הקשור לרומנטיקה.
אז הגענו שוב, הפעם לבריזה נפלאה של אמצע ספטמבר. ישבנו בחוץ וידענו שהפעם הבילוי הזה יהיה קצת שונה בגלל העונה, בגלל האווירה ובעיקר בשל חוסר הרצון שלי להתפתות ולהחזיק לג'מוס ידיים לאור נרות. כל אלה הביאו אותנו לשתות אלכוהול ולאכול עד צאת נשמתנו. למי שצריך הסבר ולא מכיר את הביבלוס, נזכיר רק שהבעלים שלו הוא אנטואן לאחד, אותו גנרל ששמר עלינו בשירות צבא דרום לבנון. כשהגענו, הוא ישב בספות שמלפנינו. איש מבוגר עם הרבה כריזמה, אדם שעבר כבר הרבה בחייו והחליט לעשות מהפך בקריירה ולפתוח בר-מסעדה על טהרת האוכל הלבנוני. התפריט שונה מאז הפעם שעברה (בכל זאת, עברה שנה וחצי), אבל עדיין מורגש בו השילוב בין תרבויות מזרח ומערב.
האוכל כאן הוא משהו מיוחד. השף, למיטב הבנתי, לבנוני ולכן יודע להכין בשר כבש כמו שאף אחד אחר לא יודע. אסור, פשוט אסור לדלג על קבבוני הכבש במקלוני קינמון (40 שקל). פשוט מעדן מלכים. בנוסף, לקחנו כפתיחים את החוויה הלבנונית (48 שקל) - שילוב מצוין של בשרים וסלטים לבנוניים שהגיעו על פלטה מהודרת, את הסמוסה פילו (30 שקל) ואת החומוס הלבנוני הנפלא של המקום. לעיקריות הזמנו מנות מעודנות של כפתה סנייה (70 שקל) - קציצת בשר עבה עם רוטב עגבניות ואת הקובה בסנייה (70 שקל) - מנה גדולה של בצק ממולא בבשר טחון. למקום יש גם המבורגרים, סטייקים ודגים, אבל אתם יודעים - אם באים לאכול לבנוני, עושים את זה עד הסוף.
כאן אני מגיע לעוד חלק חשוב שלשמו נתכנסנו - האלכוהול. היה פשוט הכרחי מבחינתנו להזמין עוד ועוד ולכן הלכנו על כוסית יין ירדן אדום (בציר 2002, 26 שקל), על ג'ין טנקירי נקי (וואו, הדבר הזה הוציא לי עשן מהאוזניים, 33 שקל) וסגרנו כל אחד בבלק לייבל וויסקי משובח (46 שקל) שהצטרף לקינוחים שלנו - סופלה שוקולד שנעשה במקום יחד עם גלידת סורבה (32 שקל) וקדאיף לבנוני מופלא ממולא פיסטוק חלבי (32 שקל).
קצת לפני יום הכיפורים, עשיתי אחר כך את חשבון הנפש: למה לעזאזל אני צריך ללכת עם הג'מוס למקומות האלה? מצד שני, הוא אוכל טוב? אוכל. הוא שותה טוב? שותה. היה לי מישהו אחר ללכת איתו שיעריך את החוויה? לא היה. אז בעצם האשמה כאן היא עלי ולא עליו. בכל מקרה, אם יש לכם חברות או חברים יותר נורמלים, קחו אותם לביבלוס, לחוויה אותנטית ממזגת תרבויות באווירה הנכונה. מעא סלאמה!
