אימוץ המלצות הועדה, לגיבוש הוראות המעבר בנושא הקרקעות החקלאיות, יגרור הפסקת הרחבות הקיבוצים והמושבים בפריפריה, כך מזהיר מנהל מחלקת מיסוי מקרקעין בברית פיקוח, יוסי שלם.
לדבריו, המלצות הועדה אינן תואמות את הדברים שכתבו שופטי בג"צ בקשר להוראות המעבר. המלצות הועדה צפויות להגיע בקרוב לאישור מועצת מינהל מקרקעי ישראל.
שלם ציין, כי הפגמים בהמלצות הועדה, הינם בשני נושאים מרכזיים: פרק הזמן של חצי שנה שנקבע לאישור ההרחבות קצר מדי, מאחר והתהליך כרוך בהסדרת עניינים רבים, ולכן לישובים יש סיכוי נמוך להספיק להשלים את ההליכים ולהיכלל בהוראות המעבר.
הועדה ממליצה לאשר הרחבות רק בישובים שהיתה להם ב-15 בנובמבר 2001 תוכנית מפורטת תקפה. דרישה זו גורמת לכך שישובים רבים לא יכללו בהוראות המעבר למרות שהשקיעו כספים רבים בהכנת תוכנית ההרחבה וקידומה ואף יצרו התחייבויות כספיות מול יזמים.
לדברי שלם, הוראות המעבר מחמירות את התנאים לביצוע שינוי יעוד קרקע והרחבות מעבר להמלצות ועדת מילגרום. בג"צ עצמו נמנע מלאמץ את הוראות המעבר של דו"ח מילגרום בטענה שהן אינן נותנות מענה להשקעות שביצעו הישובים על סמך החלטות קודמות של המינהל ולהתקשרויות עם גורמים חיצוניים. כעת פקידי מינהל מקרקעי ישראל מרעים את המצב.
על-פי הערכת ברית פיקוח, הקפאת הפשרות הקרקע והרחבות הישובים תגרום לאובדן הכנסה של 50 מיליון שקל בכל חודש לקופת המדינה ובסך הכל 600 מיליון שקל בשנה. לדברי שלם, ממשלת ישראל שמחפשת כל מקור תקציבי יורה לעצמה כדור ברגל ומונעת מעצמה הכנסות. במצב אי הודאות השורר במערכת הפוליטית, הוראות המעבר עלולות להיות בתוקף זמן רב והנזק להתיישבות הכפרית ולכלכלת המדינה יהיה רב.
שלם אמר, כי על-מנת שהוראות המעבר תהינה ישימות יש לאפשר כניסה להוראות המעבר לכל קיבוץ ומושב שקיבל אישור מוקדם מהמינהל עד נובמבר 2001, גם אם לא היתה בידו תוכנית מפורטת תקפה, ולהאריך את פרק הזמן שניתן לישובים להשלים את הליכי האישור.
