רחל חוברה תבעה את יולנדה רוזנטל בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שקנתה רכב משומש בחודש אפריל השנה וגילתה שאינו "יד ראשונה". לדבריה, הרכב נקנה לאחר היכרות עם רוזנטל ובן זוגה עו"ד פריצקי שעשו עליה רושם של אנשים הגונים והעסקה בטוחה. לדבריה, רוזנטל הודיעה שמערכת ההילוכים הוחלפה וסירבה למסור קבלה על התיקון. שבוע לאחר הקנייה אירעה תקלה במערכת ההילוכים וחוברה תיקנה אותה בעלות של 6,000 שקל.
בכתב ההגנה טענה רוזנטל שהרכב, מודל 1996, נרכש מהיבואן בליסינג ונרשם על שמה בתום תשלום ההלוואה. לדבריה, מעולם לא הצהירה שהגיר עבר אוברול או הוחלף אלא שהאחריות עליו בתוקף ל-3 חודשים. "חזרתי והדגשתי את התקלות שהיו במערכת ההילוכים וטופלו במוסך והפחתתי שליש ממחיר הרכב". כמו כן שהמליצה לחוברה לבדוק את הרכב במכון בדיקה וזו סירבה.
בדיון בפני השופטת אנה שניידר הציגה רוזנטל חשבונית של מוסך בגין טיפול והחלפת מחזיר שמן וביטול דליפה בסכום של 3,738 שקל. מנגד אמרה התובעת: "הנתבעת אמרה לי שהיא עשתה טיפול באוטו ויש לה קבלות. היא לא אמרה לי בדיוק על מה. אני הבנתי שהרכב בסדר". התובעת הוסיפה שהנתבעת לא המליצה שתבדוק את הרכב. בפסק דין שניתן ביום שני, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת את התביעה ולפנים משורת הדין לא חייבה בהוצאות משפט.
לדברי השופטת, עדותה של התובעת עומדת בסתירה לאמור בכתב התביעה שהוחלפה מערכת הילוכים ברכב. "מכאן שאין לטעון שהתובעת הוטעתה על-ידי הנתבעת וכי הנתבעת ניצלה את העובדה שהתובעת סמכה עליה. הואיל ואין מחלוקת שהנתבעת גילתה לתובעת שנעשה טיפול ברכב והתובעת מודה שלא נאמר לה מה היה סוג הטיפול, הרי שלא הוכח כי הייתה הטעיה מצד הנתבעת. לא הוכח שהנתבעת הסתירה מידע כלשהו מהתובעת לגבי הטיפולים שעבר הרכב. מאידך-גיסא, התובעת ידעה שמדובר ברכב ישן ומשומש". השופטת שניידר הדגישה: "בהימנעותה של התובעת מלערוך את הבדיקה מיוזמתה - לקחה על עצמה סיכון בלתי סביר ואין לה אלא להלין על עצמה".
