המשק בישראל סובל מהאטה חריפה שבאה לאחר ההאצה חדה לא פחות בפעילותם של הענפים עתירי הידע בכלל, וחברת ההזנק בפרט. תופעה זו גורמת עתה להשפעה שלילית על שאר ענפי המשק בישראל, וזאת לפי המודע הידוע בספקות בשם "המחלה ההולנדית".
דברים אלה מובאים במחקר שנערך באגף כלכלה והכנסות המדינה במשרד האוצר, בראשו עומדת ציפי גל-ים. לפי המחקר, הסימפטומים הידועים באים לידי ביטוי גם בישראל. במקור מוכר מודל זה משנות השבעים בחברות שנפגעו ממשבר הנפט.
מחברי המחקר קובעים, כי הסימפטומים כוללים: ייסוף המטבע המקומי ועליה חדה בשכר, ואלה גורמים להאטה בפעילות הכלכלית של הענפים הסחירים האחרים במשק, המתקשים להתחרות במשקים אחרים, גידול באי-השוויון, ועוד תסמינים המוכרים. המאפיינים הייחודיים בישראל שונים, בזכותה עובדה ש"המשאב הטבעי של ישראל אינו גז או נפט, אלא הון אנושי.
במחקר נכתב עוד, כי נתוני הרבעון הראשון של השנה "מציירים תמונה של משק המתאושש באיטיות מהמכה הקשה שספג ברבעון הרביעי של השנה" - תקופה בה פרצה אינתיפאדת אל-אקצא, מדד מניות הטכנולוגיה קרס, וחלה האטה משמעותית בפעילותה כלכלית בארה"ב ובאיחוד האירופאי.
בפרק עיקרי הדברים נכתב, בין היתר (ציטוט):
צמיחה בקצב שנתי של %1.7, בוודאי כזו הנשענת על צריכה פרטית, אינה משמחת, אך הנתון לפיו המשק למעט חברות ההזנק צמח ברבעון זה ב-%4.2, בהחלט מפתיע לטובה וכמוהו גם הירידה בשיעור האבטלה לרמה (גבוהה עדיין) של %8.6. למרות מה שנראה, בהתחשב בנסיבות, כפתיח לא רע לשנת 2001, צפויה השנה ירידה בתוצר לנפש. המחשה לכך ניתן לראות בעובדה שבמהלך ארבעת הרבעונים שהסתיימו ברבעון הראשון של 2001 עלה התוצר ב-%1.7 בלבד, המהווה ירידה של %0.8 לנפש. לא מן הנמנע ששיעור הצמיחה הכולל בשנת 2001 כולה יהיה נמוך אף מקצב זה.
המכות המעצבות את ההאטה החריפה בפעילות במשק החל מהרבעון הרביעי של שנת 2000: האינתיפדה, הנפילה החדה במדד מניות הטכנולוגיה וההאטה החריפה בפעילות הכלכלית בארה"ב ובאיחוד האירופי, ניכרים היטב בנתוני הרבעון הראשון של השנה.
ענפי התיירות והבניה למגורים, אשר ספגו את המכה הקשה ביותר, מראים ברבעון זה סימני התאוששות קלים, אם כי לפחות בענף התיירות, החזרה לרמה בה היינו ערב פרוץ האינתיפדה תארך עוד תקופה ארוכה ביותר. ספק רב אם צעדים כלכליים יוכלו לקצר תקופה זו.
בענף הבניה, לעומת זאת, יש ביכולתם של צעדי מדיניות שיגבילו את מספר העובדים הזרים ויעלו את עלות העבודה שלהם באמצעות הטלת אגרות על מעסיקיהם, להשיב לעבודה את הישראלים שנפלטו מהענף. מהלך שכזה יסמן נקודת תפנית חיובית בשוק העבודה הישראלי כולו.
גם בהתפתחות ביצוא התעשייתי למעט יהלומים חלה תפנית שלילית ברבעון הרביעי של 2000, אותה ניתן ליחס להאטה החריפה בכלכלת ארה"ב. מקצב גידול דו-ספרתי עברנו לקיפאון.
לעומת אותם השימושים, בהם ניכרת הטלטלה שעבר המשק בשמונת החודשים האחרונים, מצויה הצריכה הפרטית אשר ממשיכה לגדול בקצב מהיר זה הרבעון החמישי ברציפות.
שנת 2001 מציבה בפני קובעי המדיניות אתגרים לא פשוטים בדמות ירידה בהכנסות הצפויות לעומת התחזית המקורית, ועליה בדרישות תקציביות שלא נחזו בעת בניית התקציב. הדילמה היא בין מדיניות שתאפשר עמידה ביעד הגרעון שנקבע עוד בקיץ 2000, באמצעות קיצוצים משמעותיים במסגרת התקציב ו/או העלאת מיסים, לבין נקיטה במדיניות המתחשבת בשינויים החדים והלא-צפויים שהתרחשו במשק בשנה שעברה מאז נבנה תקציב 2001, תוך וויתור זמני על היעד שהוכרז. חוברת זו, מציגה את הדילמה ואת הפתרון שנבחר ומשווה אותו לנהוג במדינות אחרות בהן קיימים חוקים דומים להפחתת גרעון או לאיזון תקציבי.
דווקא על רקע הבעיתיות התקציבית של 2001 בולטות מספר הצעות יקרות שמטרתן להיטיב עם ענפים מסוימים. בחוברת זו [במחקר המלא, י.י.] אנו מתיחסים לשלל התוכניות שנועדו לסייע לענף הבניה ולשוק הדיור. ניתוח הגורמים לצמצום המתמשך בפעילות הענף מצביע על תהליך טבעי של חזרה למימדים התואמים את דרישות השוק הישראלי, לאחר מספר שנים בהן גדל ענף הבניה במאות אחוזים, במטרה לספק פתרונות דיור למאות אלפי העולים החדשים.
ההאטה החריפה שבאה לאחר האצה חדה לא פחות בפעילותם של הענפים עתירי הידע בכלל, וחברות ההזנק בפרט, מפנה זרקור להשפעה של ענפים אלו על שאר ענפי המשק הישראלי, על-פי המודל הידוע בספרות בשם "המחלה ההולנדית". מדינות החולות במחלה זו, הנקראת על-שם המקרה ההולנדי בעת משבר הנפט של שנות השבעים, הן יצואניות של משאבי אנרגיה הנהנות מעליה חדה במחירים או בכמויות המיוצאות. מסתבר שתסמיני המחלה שתוקפת משקים כאלו, דומים לסמפטומים במשק הישראלי בעקבות העליה החדה במחיריהם ובכמויות של חברות ההזנק המיוצאות מישראל. סמפטומים אלו כוללים: ייסוף המטבע המקומי ועליה חדה בשכר, הגורמים להאטה בפעילות הכלכלית של הענפים הסחירים האחרים במשק, המתקשים להתחרות במשקים אחרים, גידול באי-השוויון, ועוד תסמינים המוכרים לנו. אנו מוצאים שלמרות קווי הדמיון, מאפיניה היחודיים של המחלה ההולנדית בישראל, שונים, בזכות העובדה ש"המשאב הטבעי" של ישראל אינו גז או נפט, אלא הון אנושי.