המיועד לתפקיד פרקליט המדינה, עו"ד משה לדור, אומר כי פרשת הגשת "תצהיר שאינו אמת" על-ידו לבית דין לעבודה, היא פרשה שנופחה על-ידי התקשורת מעבר לפרופורציות ויסודה בהתנהלות "איומה עם תקלות" של פרקליטה "מוערכת".
דברי לדור מתייחסים לחשיפה בעיתון הארץ, לפיה ועדת האיתור החליטה להמליץ עליו לתפקיד פרקליט המדינה למרות פסק דין שניתן על-ידי בית דין לעבודה וקבע כי הוא נתן תצהיר שאינו אמת. מדובר בפרשה שאירעה בפרקליטות תחת הנהגתו של לדור בשנים 2001-2003.
הפרשה התפתחה במסגרת תביעה שהגיש גמלאי של משרד התשתיות, שלמה ברובנדר, לבית הדין לעבודה. באמצעות עו"ד אליהו בן-טובים הוא דרש להעניק לו זכויות אותן דרש.
עם התקדמות הליכי המשפט התבררף כי פרקליטות מחוז ירושלים לא העבירה כתב הגנה. בשל זאת פסק בית הדין לטובת התובע. בהמשך נמנעה הפרקליטות מיישום פסק הדין וברובנדר הגיש בסופו של דבר עתירה לבג"צ. הפרקליטות הגישה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, בטענה שהפרקליטה שטיפלה בתיק היתה נתונה "במצב נפשי קשה ובטיפולים רפואיים". לבקשה צורף תצהירו עו"ד לדור - בתפקידו אז כפרקליט המחוז - וכפי שנטען על-ידי עיתון הארץ, בתצהיר זה טען לדור כי לא ידע בזמן אמת על השתלשלות האירועים בתיק, ולמד עליהם בפעם הראשונה לאחר שיחה עם אנשי מחלקת הבג"צ.
דברים אלו - כותבים כתבי הארץ גידי וייץ ויובל יועז, מנוגדים לדברי שופטי בית הדין לעבודה, אשר קבעו כי דברי לדור בתצהיר "אינם אמת". "עו"ד לדור", כתבו שופטי בית הדין לעבודה "מטיל בתצהירו את האחריות על הפרקליטה והמזכירות של פרקליטות המחוז, מבלי שהוא מצוי בכל עובדות המקרה בעת הגשת התצהיר. ואולם, לאחר ששמענו את עדותו של עו"ד לדור, ואף עיינו בתיק הפרקליטות שהוגש לנו כנספח במהלך החקירה, התברר שפסקי הדין עברו תחת ידיו של לדור, שכן הוא חתם עליהם והעביר אותם לפרקליטה לטיפולה, ובכך יש סתירה לכל דברי עו"ד לדור בתצהירו, באשר לידיעותיו על עצם קיומם של פסקי הדין".
הם ציינו כי לדור טען כי כפרקליט המחוז אין לו אפשרות לעיין בכל מסמך ומסמך המגיע אליו. ואולם, הם מוסיפים וכותבים, "לא ניתן כל הסבר מדוע לא נערך פיקוח על עבודת הפרקליטה. מכלול העובדות שנחשפו בפנינו הביאו אותנו למסקנה כי הפרקליטות, כגוף האחראי על ייצוג המדינה, למרות התרעות שהגיעו לראשיה, התעלמו מהחלטות ומפסקי דין של בית הדין".
בסיכום כתבו השופטים, כי התגלה בפניהם "היקף הרשלנות ואוזלת היד של הפרקליטים שהיו אמונים על הטיפול בתיק זה, ושבהתנהלותם הביאו לשרשרת אירועים שבכל קנה מידה יש לראות בה רשלנות של מי שהופקדו על תיק זה".
הארץ חושף עוד כי פסק הדין של בית הדין לעבודה הגיע לפני כחודשיים לידיו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בתפקידו כיושב-ראש ועדת האיתור למינוי פרקליט המדינה, אשר נמנע מהגשת ערעור. לפיכך, הפך פסק הדין לסופי.
לדור אומר בתגובה ל-Nfc, כי עד עתה לא ראה כלל את פסק הדין המדובר. למהותם של דברים אומר לדור, כי מדובר ב"התנהלות איומה עם תקלות נלוות" שיסודן בהתנהלותה של "פרקליטה מוערכת". הדבר, לדבריו, התגלגל ככדור שלג כאשר הפרקליטה למעשה הורתה שלא להעביר אליו את המסמכים בתיק כדי לא לחשוף את ההשתלשלות. מדובר לדבריו "בפסק דין מביך אך לא ברמה שהארץ כתב".
לדור מדגיש כי את הפרשה הוא עצמו "חשף" כאשר הביא את הדברים לידיעת הוועדה עוד לפני בחירתו.
במשרד המשפטים מציינים כי פסק הדין הובא בפני הוועדה והיה בפניה בעת ששקלה את מועמדותו של לדור ו"החליטה לבחור בו". עוד נמסר כי הוועדה "לא סברה שיש בפסק הדין כדי לפגוע בכשירותו לתפקיד". בסופו של דבר, מדובר "במחדל חמור של פרקליטה במחוז, שהזניחה את הטיפול בתיק עקב היותה במצוקה אישית קשה ומצוקה נפשית חריגה".
משרד המשפטים נמסר עוד, כי המימצאים לגבי לדור "יסודם בנהלי עבודה אדמיניסטרטיביים: חלק מההחלטות והפניות בנושא עברו דרכו, והן הופנו לטיפול הפרקליטה המטפלת בתיק, עליה סמך לדור מבלי שבחן את הפניות לגופן. יצוין, שחלק ניכר מההתכתבויות מול פרקליטות המחוז עובר דרך לשכת פרקליט המחוז, ואין הוא בהכרח בוחן כל פנייה לגופה, אלא רק מפנה את הדברים לגורם המטפל, ועקב כך מר לדור לא היה מודע לדברים לגופם".
