"חופשי זה לגמרי לבד" אומרות מילות השיר, שאם אתם מכירים אותו סביר להניח שנולדתם לפני שנות ה-80 (כן, זה "בנזין", וכן, זה היה מזמן), וחוץ מזה, יהודה פוליקר וחבריו די טעו בקשר לחופש. להיות חופשי באמת לא קשור ללבד או ביחד. להיות חופשי באמת זה כשאתה יכול ללכת לבית קפה ב-13:00 בצהריים. לא מדובר בכל סוג של הליכה לבית קפה. הליכה לבית קפה במסגרת של פגישת עבודה או מתוך אמונה שהרעש בבית הקפה הוא זה שיביא אותך סוף סוף לכתוב את רומן הביכורים/תזה/דוקטורט/תסריט שתמיד רצית, לא ממש נחשבת כחופש. תחושת החופש יכולה להתפשט רק כשבאמת, אבל באמת אין מה לעשות - וזה הרגע להודות לסגל הבכיר של האוניברסיטאות שמאפשר לי בימים אלה ליהנות מהמתוק המתוק הזה - אל תתפשרו ותמשיכו לעמוד על שלכם.