ראש אגף חקירות במוסד לביטוח לאומי - לדין

שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל קיבלה (יום ד', 19.12.07) את ערעורה של פרקליטות המדינה על החלטת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לבטל תביעה שהוגשה נגד אברהם בר יוסף, מנהל אגף החקירות במוסד לביטוח לאומי על הפרת נהלי עבודה והתנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה ועובד המוסד. התביעה הוגשה עקב קובלנה של מנכ"ל המוסד.

בר יוסף הואשם כי זימן את בתה של גיסתו, שהייתה מועמדת לתפקיד חוקרת במוסד, למבחני מיון קודם שאושרה קבלתה כעובדת בוועדת חריגים וכן פנה אל גורמים מוסמכים כדי שיראיינו אותה. לאחר שהתקבלה בת המשפחה לעבודה, המליץ לשלוח אותה לקורס חוקרים, אף זאת קודם שהתקבל אישור ביטחוני בעניינה. עוד הואשם בר יוסף כי העביר מסמכים פנימיים של המוסד לביטוח לאומי לבאי-כוחה של בת המשפחה במסגרת תביעה שניהלה נגד המוסד בגין פיטוריה, וזאת בלא אישור ותיאום עם המחלקה המשפטית של המוסד.

"המנכ"ל הבטיח"

בר יוסף טען כי נפגש עם מנכ"ל המוסד עוד בספטמבר 2005 וזה הודיע לו כי החליט לבטל את הקובלנה שהגיש נגדו. כמו כן טען כי רק בינואר 2006, כאשר זומן לחקירה, נודע לו כי הקובלנה נגדו לא בוטלה. על סמך טענות אלה החליט בית הדין כי יש לבטל את התביעה. בית הדין קבע כי המנכ"ל קיבל החלטה לביטול הקובלנה וכי החלטה זו יצרה ציפייה סבירה אצל בר יוסף כי לא יינקט נגדו הליך משמעתי. בית הדין הוסיף וקבע כי החלטה זו לא יצאה אל הפועל, למרות כוונת המנכ"ל לפעול על-פיה, וזאת עקב פתיחת חקירה נגד בר יוסף מטעם נציבות שירות המדינה. בית הדין ציין כי בדין המשמעתי אין מענה לשאלה אם מגיש קובלנה מוסמך לחזור בו מהגשתה ומה השפעתה של חזרה כזאת על שיקול דעתה של התביעה. עם זאת החליט בית הדין שלא להשיב על שאלה זו .

בית הדין הסתמך, בין היתר, על טענת "הגנה מן הצדק", וקבע כי לנוכח המצג שיצר מנכ"ל המוסד והציפייה שנוצרה אצל בר-יוסף, יש בהמשך ההליך המשמעתי משום פגיעה מהותית בחוש הצדק וההגינות המשפטית.

פרקליטות המדינה ערערה על החלטה זו לבית המשפט העליון. השופט ארבל קיבלה את הערעור והורתה לבית הין למשעת להמשיך לדון בתביעה נגד בר יוסף. בהחלטתה כתבה השופטת כי
קביעת בית הדין שניתנה לבר יוסף הבטחה מנהלית מפי המנכ"ל לבטל את הקובלנה נגדו - "אינה חפה מקשיים וספקות".

אין לבר יוסף הגנה מן הצדק

השופטת ארבל ציינה כי המנכ"ל הודיע לבר יוסף כי עקב בקשתו כי לא יינקטו צעדים משמעתיים נגדו, יפנה לנציבות שירות המדינה כדי שתבדוק אם ניתן לבטל הליכים משמעתיים. לאחר שנמסר למנכ"ל מפי הממונה על המשמעת במוסד שלא ניתן לבטל את ההליך המשמעתי מאחר שכבר הוגשה קובלנה והוחל בחקירה, הודיע על כך לבר יוסף. "ספק בעיני אם ניתן להסיק מדברים אלו באופן חד-משמעי כי המנכ"ל החליט לבטל את הקובלנה נגד בר יוסף וכי נוצרה הבטחה מנהלית בעניין זה", כתבה השופטת.

השופטת ארבל הוסיפה כי גם אם ניתנה הבטחה מנהלית מחייבת, לא שוכנעה כי בנסיבות המקרה הייתה הצדקה ל"הגנה מן הצדק" לצורך ביטול התביעה. שכן, על-פי הפסיקה, השימוש בהגנה זו אינו עניין שבשגרה אלא מיועד למקרים חריגים בלבד, כאשר המשך ההליך המשפטי עלול לגרום עיוות דין לנאשם או ליצור תחושה חזקה של חוסר צדק. השופטת כתבה כי לא שוכנעה שעניינו של בר יוסף הוא מקרה כזה.

האינטרס הציבורי חשוב יותר

"אין אני מקלה ראש בעוגמת הנפש שוודאי נגרמה לבר יוסף, אדם אשר עבד בשירות המדינה במשך שנים ארוכות, עת נודע לו על פתיחת חקירה נגדו. עם זאת, בקושי אישי זה בלבד אין לטעמי די כדי להצדיק את ביטול התובענה. יש לאזן בין זכויותיו של בר יוסף לבין האינטרס הציבורי בהעמדתו לדין. לטעמי, נוטה הכף במקרה זה לטובת האינטרס הציבורי", כתבה השופטת.

"אי-מיצוי הליכי החקירה באישומים אלו משדר מסר שלילי לשירות הציבורי כולו. כמו כן, אם לא תמוצה החקירה בעניינו של בר יוסף, המכהן בתפקיד בכיר במוסד לביטוח לאומי, בשל הבטחה שניתנה לו לכאורה בידי מנכ"ל המוסד, עלול הדבר ליצור מראית עין של איפה ואיפה לטובת עובדים בכירים בשירות הציבורי, דבר אשר יפגע כאמור בתדמיתו של השירות הציבורי ובאמון הציבור בו", הוסיפה ארבל.

ארבל העירה כי היא מסכימה גם עם טענת הפרקליטות כי לאחר שהוגשה קובלנה - עובר שיקול-הדעת לגבי המשך הטיפול בה לידי התביעה. לפיכך, דחתה את קביעת בית הדין למשמעת שאין מענה לסוגיית סמכויות התביעה אם בוטלה הקובלנה. על-פי החוק, "לתובע מוקנה שיקול-הדעת להחליט האם להגיש תובענה על בסיס הקובלנה וחומר הראיות שעולה מן החקירה, תוך ששיקול-דעת זה אינו מוגבל בהכרח לעבירות המנויות בקובלנה", קבעה השופטת ארבל.