מאז ההינתקות חלה הרעה בתדמית ישראל

למרות ציפיות לשיפור תדמיתה של ישראל בעקבות ההינתקות מעזה ב-2005 נראה כי ההיפך הוא הנכון. מחקר חדש של דוקטור תמיר שפר ואיתי גבאי, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מצא כי בבריטניה ובארצות הברית הוצגה ישראל באופן שלילי יותר לאחר ההינתקות בהשוואה לתקופה שקדמה לה.

זאת, למרות שאחד מן המניעים המוצהרים של ישראל לביצוע ההינתקות מעזה היה שיפור בתדמיתה הבינלאומית והפחתת הלחץ הבינלאומי לביצוע ויתורים טריטוריאליים. תוצאות המחקר יוצגו מחר (24.12.07) בכנס שיערך במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, באוניברסיטה העברית בירושלים.

דוקטור שפר מסביר כי "הממצאים מראים כי תדמיתה של ישראל בתקשורת האמריקנית והבריטית השתפרה רק בתקופת ההינתקות עצמה, אולם מיד לאחריה הידרדרה לרמות הנמוכות אף מהתקופה שקדמה להינתקות".

שפר מוסיף כי "מצאנו כי אחד ההסברים המרכזיים לתופעה זו הוא בכך שישראל ממשיכה להיתפס בעולם כמדינה כובשת. מצאנו גם כי הדרישות מישראל, לויתורים טריטוריאליים בשטחים, לא רק שלא פחתו בעקבות ההינתקות, אלא אף גברו".

את המחקר ערכו דוקטור שפר ותלמיד המחקר, איתי גבאי, באמצעות ניתוח תוכן של אלפי כתבות שהופיעו, בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, בארצות-הברית ובבריטניה. זאת, לצד הצהרות של מנהיגים, שרים ופוליטיקאים בריטיים ואמריקניים בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני. בין הקטגוריות שנבחנו במחקר: תדמית הישראלים והפלשתינים, השיפוט המוסרי של פעולות ישראל והרשות הפלשתינית והדרישות הטריטוריאליות מהן.

על-פי תוצאות המחקר עולה כי לא רק ישראל ניזוקה. הממצאים מצביעים על כך כי גם הניסיון של הרשות הפלשתינית, לשיפור תדמיתה בתקשורת הזרה בשנה האחרונה, לא צלח. "למרות שניסו לשווק את הבחירות לרשות הפלשתינית בינואר 2006 כפעולה חיובית, הרי שזו נתפסה לשלילה בתקשורת הזרה בשל התחזקות החמאס", מסביר דוקטור שפר.

שפר הוסיף כי "לצד זאת, גברו בכלי התקשורת בארצות-הברית ובבריטניה הדרישות לוויתורים טריטוריאליים מישראל, כחלק מהניסיון הבינלאומי לחזק את הפת"ח".

מהמחקר עולה עוד, כי שיפור או הרעה בתדמית התקשורתית של ישראל או של הפלשתינים, אינו אומר בהכרח כי הצד האחר יגיב באופן הפוך. "בתקופת ההינתקות חל שיפור בתדמית הן של ישראל והן של הרשות הפלשתינית, ואילו לאחר מכן חלה באופן כללי התדרדרות בתדמית של שני הצדדים", מסביר דוקטור שפר.

אמצעי התקשורת בארצות-הברית ובבריטניה מייצגים באופן ברור את העמדות של הממשל במדינתם כלפי הסכסוך הישראלי-פלשתיני, כך נטען במחקר. לדברי שפר, "מסיבה זו במהלך כל תקופת המחקר הייתה תדמיתה של ישראל חיובית יותר בתקשורת האמריקנית מזו שהוצגה בתקשורת הבריטית, ואילו במקרה של הרשות הפלשתינית מדובר בדיוק במקרה ההפוך".