|
"הפעילות החקיקתית בתחום הבנקאות עלולה להרתיע בנקים זרים מלפעול בארץ"
|
|
|
|
|
"הצמיחה כבר מביאה לשיפור מסוים במצב העוני"
|
|
|
|
|
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הודה היום (ג', 25.12.07) כי שיעור האינפלציה נמצא מעט מעל הגבול העליון של תחום היעד, אבל לדבריו צפוי כי הוא יחזור לתוך היעד - קרוב לאמצע 2008. "בנק ישראל יעשה ככל הניתן כדי לוודא שכך יהיה", הכריז הנגיד באסיפה השנתית של איגוד הבנקים בישראל.
פישר אמר כי הכלכלה הישראלית נמצאת במצב טוב מאוד, והשנה צפויה הצמיחה להיות 5.4% - אם לא מעט יותר מזה. הנגיד הדגיש כי הצמיחה בישראל "כבר מביאה לשיפור ברמת החיים של האוכלוסיה כולה ומכל השכבות". כך, לדבריו, נרשם שיפור מסוים במצב העוני, ירידה באבטלה גם בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה ובפריפריה, וכן עלייה בתעסוקה ובשכר הריאלי גם בענפים המסורתיים.
יש להשלים את תהליך העלייה ביחס ההון של הבנקים
בקשר למצב הבנקים בישראל, אמר הנגיד כי חשוב למשק הישראלי שהמערכת הבנקאית תמשיך להיות חזקה ואיתנה. "מצבם הפיננסי של הבנקים בישראל השתפר בשנים האחרונות - הרווחים עלו, אחוז האשראי הבעייתי ירד, ויחס ההון עלה. תהליך העלייה ביחס ההון, שנעשה בעידוד המפקח על הבנקים, חשוב מאוד ויש להשלים אותו".
הנגיד אמר כי בשם התחרות וטובת הלקוחות היו הבנקים בתקופה האחרונה תחת גל של התקפות והצעות חקיקה, לפעמים על-רקע צעדים של הבנקים עצמם. חשוב לדבריו "לנקוט ביתר זהירות בהקשר זה - מערכת בנקאית חזקה ויציבה חיונית לחוסנו של המשק, ואסור להחליש אותה. למרות שכמעט כל הצעות החקיקה ביחס לבנקים באות בשם הגנת המפקידים, הן עלולות, לפעמים, לפגוע בבנקים וברצון של גופים - כולל בנקים זרים - להיכנס ולפעול כמתחרה נוסף במערכת הבנקאות בישראל. כל זה עלול לפגוע, בסופו של דבר - במפקידים עצמם".
סטנלי פישר דיבר באריכות רבה על מצב המערכת הבנקאית בישראל. "בנוסף לעבודה בנושא העמלות, עסק השנה בנק ישראל רבות בנושאים הקשורים בחיזוק התחרות בתחום השירותים הבנקאיים למשקי הבית ולעסקים הקטנים. הכוונה היא ליצור מקורות לתחרות בתוך מערכת הבנקאות ומחוצה לה. כך, יהיו לצרכן הישראלי חלופות לשירותים מסוימים הניתנים היום בבנקים. מדובר בכלים פיננסיים כמו קרנות כספיות, ניירות ערך מסחריים, והקמת פלטפורמה להפצת קרנות נאמנות באינטרנט.
המצב הגיאו-פוליטי יכריע אם יגיע בנק זר
"במקביל, פועל בנק ישראל ליצירת מקורות לתחרות מתוך מערכת הבנקאות. למשל הקלת המעבר מבנק לבנק, הגברת השקיפות ללקוחות הבנקים והגברת הסיכויים לכניסת בנקים נוספים למערכת. הפיקוח על הבנקים מתכוון להגביר את האכיפה אחר הוראותיו ולפעול להגברת מודעות הלקוחות לעניין המעבר מבנק לבנק - ובכלל זה הוזלת עלויות - במסגרת הסמכות לפקח על עמלות. עוד מתכוון הפיקוח לפעול להמשך אחידות והפשטת הדיווחים ללקוח אודות פעילותו בבנק, פעילותו באמצעות כרטיס אשראי, ומתן מידע על שירות בנקאי בטרם מתחייב הלקוח כלפי הבנק באמצעות חוזה. במקביל אנו פועלים להגברת הסיכויים לפעילות בנק אינטרנטי, לקידום הפרטת בנק הדואר והסדרת פעילותו הבנקאית, ולכניסת בנק זר לפעילות בנקאית קמעונאית בישראל".
בקשר לסיכויי כניסתו של בנק זר לפעילות קמעונאית בישראל, הדגיש הנגיד כי גודל השוק בישראל, הרמה הטכנולוגית הגבוהה של מערכת הבנקאות הישראלית והמצב הגיאו-פוליטי מהווים שיקול לבנקים הזרים באשר לכניסתם לשוק הקמעונאי בישראל. "גם גל ההתקפות על הבנקים, ובכלל זה הפעילות החקיקתית הרבה בתחום הבנקאות, עלול, בין היתר, להרתיע גופים כמו בנקים זרים, מלהיכנס לפעילות בישראל".
חיוני להמשיך להקפיד על המשמעת התקציבית
בהקשר למשבר האשראי בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים, ציין הנגיד כי הבנקים הישראלים כמעט ולא היו חשופים למצב זה. עם זאת, לדבריו, אם תהיה האטה רצינית בארה"ב, הדבר ישפיע ללא ספק גם על הכלכלה הישראלית. "לכן חיוני להמשיך להקפיד על המשמעת התקציבית, לשמור על יציבות המחירים, לתמוך ביציבות הפיננסית, ושהבנקים ימשיכו לנהל את הסיכונים שלהם בצורה מושכלת, ובמיוחד בזהירות. בדרך זו תוכל הכלכלה הישראלית להמשיך ולצמוח בקצב טוב - גם אם תהיה האטה כלכלית בעולם המערבי".