|
הצלחה ראשונה למשטרה במאבקה בתופעת הסכינאות[צילום: AP]
|
|
|
|
|
מאבטח בסניף של בנק ששיחק בסכין לקילוף פירות בזמן עבודתו, נעצר והועמד למשפט על עבירה של החזקת סכין, שדינה חמש שנות מאסר. שופט בית משפט השלום בירושלים, יחזקאל ברקלי, זיכה את האיש, דימיטרי פוטפוב, מכל אשמה.
פוטפוב נעצר לאחר ששוטר שלא היה בתפקיד, לירון שמו, הגיע לבנק וראה אותו משחק בסכין ואפילו מעיף אותה באוויר. לירון מיהר להתקשר למוקד משטרה וסיפר כי אזרחים מתלוננים על-כך ואומרים שהמאבטח מסכן את עצמו ואת הציבור. לסניף נזעקו השוטרת נטלי סויסה והשוטר עודד לוי. פוטפוב מסר לידיהם את הסכין בלא התנגדות, ונעצר.
החוקר ערן רוזנפלד גבה עדות מהעצור וזה אישר כי שיחק בסכין. הוא טען שהסכין משמש אותו לצרכיו והוא מונח בארונו בעבודה. עוד סיפר כי הוא מיומן בשימוש בסכין וכי לא סיכן את הסובבים אותו בשעשועיו.
אבל משפטני המשטרה לא היססו והעמידו את פוטפוב לדין על-פי הסעיף האוסר החזקת סכין. הסעיף קובע כי המחזיק בסכין יורשע בשלושה תנאים: אם הסכין תואמת את הגדרת בחוק; אם נעשה בה שימוש מחוץ ל"חצריו" של המחזיק; ואם הוא לא הוכיח שהחזיק אותה "למטרה כשרה". כתב האישום התבסס על הטענה כי משחק בסכין - אינו מטרה כשרה.
איש מה"מתלוננים" לא הובא להעיד
בפסק הדין קבע השופט ברקלי, כי אין ספק שהסכין היא סכין, אבל פוטפוב שיחק בה במקום עבודתו, כלומר ב"חצריו", ורק מסיבה זו ניתן לדחות את התביעה. עם זאת, מתברר שגם עשה בסכין שימוש למטרה כשרה, להטוטים, ואכן בשלוש וחצי שנות עבודתו בבנק לא הוגשה נגדו כל תלונה על כך.
"העובדה שפוטפוב שיחק בסכין בין אצבעותיו והעיף אותו באוויר מפעם לפעם אין בה כדי לקבוע שמדובר בעבירה פלילית", כתב השופט. "מהעובדה שגם השוטר שהתלונן על הנאשם לא הוזמן להעיד אני מסיק שהוא לא ראה במו עיניו את הנאשם מגלגל את הסכין בין אצבעותיו", הוסיף השופט. "וחמור מכך, התביעה לא הביאה לעדות איש מהלקוחות שפנו אל השוטר וביקש את עזרתו".
"נראה לי", כתב השופט ברקלי, "שההסבר היחיד להיעדר עדים הוא שלפניי רוב מהומה על לא מאומה". השופט הוסיף כי על-פי בקשתו הדגים לפניו פוטפוב על דוכן העדים כיצד הוא מפליא ללהטט בסכין בין אצבעותיו. "היה ברור לחלוטין כי מדובר בשעשוע שנעשה בידי מומחה וכי לא הייתה בכך סכנה לסביבה", קבע. אף על-פי כן, לא שכח השופט לייעץ לפוטפוב להתאמן או להשתעשע בסכין במקומות המיועדים לכך או ביחידות, ולא לעשות זאת בפרהסיה.