"נפעיל לחץ כדי להשיג שקט"

חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, בנימין (פואד) בן-אליעזר, אמר הערב בכינוס הרצליה של המרכז הבינתחומי: "אנחנו המדינה היחידה בעולם שצרכן מכוון כל בוקר טילים לעבר תחנת הכוח שמספקת לו את החשמל, זו המדינה היחידה שצרכן יורה עם מרגמות לעבר צינורות מים שמזרימים לו מים. זה האבסורד שאנו חיים בתוכו כמו הרבה אבסורדים אחרים".

פואד אמר כי חברת החשמל מספקת לעזה כל יום, כולל היום, 120 מגה ווט, המהווים 60 אחוז מכלל הצריכה של החשמל ברצועה, ומובלים בעשרה קווי מתח. "אין שום כוח בעולם שיכול לעצור את האספקה הזו, וכנראה שהבעיה היא אצלם", ציין.

בהמשך, עמד השר על עליית המחירים הדרמטית שחלה מאז נאומו בכינוס הרצליה בשנה שעברה. "בנאומי הקודם מחיר חבית הנפט הגולמי היה כ-55 דולר, לעומת היום שהוא נוגע לכדי כמאה דולרים לחבית. בדומה, בשנה שעברה מחיר הגז הטבעי היה כ-6.5 דולר למיליון BTU, והמחיר כיום הוא כבר מעל 9 הדולרים למיליון BTU.", אמר. הוא הוסיף, שאף אחד לא יכול להבטיח שבשנה הבאה, המחיר של הנפט לא יעמוד על 150 דולר לחבית ואף יותר, ומחיר הגז הטבעי לא יעמוד על 15 דולר למיליון BTU".

על-רקע הנתונים הללו, ציין השר, כי יותר ויותר מדינות מערביות הגיעו להכרה בחשיבות שביצירת רמת ביטחון נאותה להספקת תשומות אנרגיה לתחומן, וממקורות יציבים ואמינים, ואמר כי אותה הכרה צריכה להתקיים גם בישראל: "הדבר נכון על אחת כמה וכמה ביחס למדינת ישראל, בשל המצב הגיאו-פוליטי הבעייתי שלנו, ובשל העובדה הידועה כי החלק הארי של מקורות האנרגיה העולמיים מצוי במדינת ערב. אי אפשר לסמוך באספקת הדלקים על אנשים כמו מחמוד אחמדיניג'אד והוגו צ'אבז - שדעתם על הישות הציונית היא ברורה".

באשר לפיתוח טכנולוגיות אנרגיה מתחדשות אמר כי "ישראל נחשבת כאחת המדינות המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, בעיקר בתחום הסולארי. לדבריו, בימים אלה מושלמת עבודת הכנת המכרז הבינלאומי להקמתם של שתי תחנות סולאריות לפחות באתר אשלים בנגב, בעלות כושר ייצור כולל של כ-250 מגה וואט, כך שעד סוף העשור הבא יתקיים היעד של 10% שימוש באנרגיות מתחדשות".

ברק, שגם שמו עשוי להיכלל בדוח וינוגרד, אמר: "אני מניח כי חלק מזרקורי המצלמות מחוממים כאן ומחממים אותי כדי שאשיב על השאלה המסקרנת את כולם: נכון. מה אעשה ביום שאחרי הגשת מסקנותיה הסופיות של ועדת וינוגרד? רבותי הצלמים, אם אפשר, תעמעמו קצת את אור הזרקורים. הדבר היחידי שאני יכול לומר לכם הערב הוא: שאעיין בדוח עם פרסומו, אשקול ואחליט מה נכון וטוב למדינת ישראל. ואת זאת אעשה.

"בצה"ל ובמערכת הביטחון מתחולל כיום תהליך תיקון עמוק ומקיף. התקיים תחקיר כואב ונוקב של המלחמה האחרונה. הוסקו מסקנות – מבלי לחכות לשום דוח. צה"ל בהנהגת הרמטכ"ל, פועל בתנופה עצומה ליישם את הלקחים ולהבטיח שבעימות הבא, אם ייכפה עלינו – התוצאות תהיינה אחרות, כאלה שאינן נתונות לוויכוח. אין לי ספק שאנחנו בדרך הנכונה".

על הנושא האירני אמר שר הביטחון: "תוכנית הגרעין האירנית נותרה איום מרכזי ליציבות העולם כולו ולישראל. מול אירן - יש הרבה מה לעשות בתחומי המודיעין והסיכול המדיני והאחר, בתחומי סנקציות, דיפלומטיה ועוד - בלי להוריד מהשולחן איזו מהאופציות. איננו מתכוונים לקבל אירן עם יכולת גרעינית צבאית, אנחנו פועלים בכל התחומים.

"הדבר שאין להרבות בו הוא דיבורים. מילים באמת לא עוצרות טילים. אין ברירה, מנהיגי ההווה חייבים לעיתים לומר דבר מה, אבל בעניין זה נכון מאמר חז"ל: מילה בסלע – שתיקה בתרי. וכל המוסיף – גורע.

"שורש נוסף, עמוק, לדאגות התוקפות חלקים מאיתנו – למרות העוצמה והשגשוג בישראל – הוא המשבר הערכי. ישראלים רבים חשים שמשהו נפגם, שישראל איננה עוד הארץ שהכירו או חלמו עליה".

"לממשלת ישראל הנוכחית כמו לממשלות העבר יש אחריות היסטורית, מדינית ומוסרית למצות כל סיכוי, ואני מדגיש - כל סיכוי כדי להגיע להסדר. אם יש הזדמנות - אסור שנחמיץ אותה. חשוב שנתניע ונממש חזון של פרויקטים משולבים רבי-היקף שישנו את פני האזור, יפתרו נושאי יסוד של מים, כלכלה וסביבה, ואף ישמשו פתח לשיתוף פעולה מדיני.

"לא ניתן למוטט את ישראל צבאית, לא ניתן להתיש אותה בטרור ולא ניתן לגרור אותה למלכודת דבש דיפלומטית. כי אם איזו שהיא מ-3 האפשרויות הללו היתה נראית ליריבינו מעשית, הם היו מעדיפים אותה על השגת הסדר. הסדרים יציבים יושגו רק כאשר הצד השני יבין כי ישראל רוצה בשלום הוגן של אמיצים– אך מוכנה להרוג ולהיהרג על מה שחיוני לקיומה.

"ברור כי פתרון של 2 מדינות ל-2 עמים חיוני לישראל. עקרונותיו היסודיים חייבים לכלול: גבול מוסכם ומוכר המשקף שיקולי ביטחון ודמוגרפיה, כולל גושי הישובים הגדולים; החזרת פליטים רק למדינה הפלסטינאית; סיום הסכסוך וסיום התביעות ההדדיות; סידורי ביטחון הנדרשים לישראל. ועד אז, נשמור על חופש פעולה לצה"ל למלחמה בטרור בכל מקום ונפתח מענה טכנולוגי מבצעי לאיום הרקטות שעליו אנחנו עובדים במלוא הקיטור.

ברק תיאר בנאומו את המצב המדיני מנקודת ראותו: "מה לפנינו? – מלחמת לבנון השנייה הותירה אותנו עם הרבה לקחים בתחומי ההפעלה המבצעית של צה"ל, מוכנות העורף, תהליכי קבלת החלטות בקבינט ובממשלה ועוד, ועוד. ולא אפרט. הנוף האסטרטגי שלנו מורכב. מחד, אנאפוליס, ומאידך - אירן והחיזבאללה, סוריה והחמאס בעזה, וברקע - עירק, פקיסטן אפגניסטן. שנת מעבר בין ממשלים בארה"ב ואי ודאות קשה בכלכלה העולמית. החדשה הטובה היא שישראל הייתה ונותרה המדינה החזקה ביותר מבחינה צבאית ואסטרטגית 1,500 ק"מ מסביב לירושלים.

"יחידות צה"ל יחד עם השב"כ פועלות יום ולילה ברצועת עזה ופוגעות קטלנית בגורמי הג'יהאד האיסלאמי והחמאס. חתירה למגע, יוזמה ודוגמה אישית לצד עבודת מודיעין וביצוע אווירי מדויק - ממקדים את הפגיעה ככל הניתן במחבלים עצמם. בפעולות בשנה האחרונה נהרגו מעל 300 מחבלים וייהרגו עוד אם לא יפסקו פעולות הטרור. צה"ל, צה"ל של כולנו, ראוי לגיבוי מכולנו כי הוא חומת המגן של העם הזה.

"כאן אני רוצה לומר את הדברים הבאים: בפעולות נגד המחבלים המבקשים לרצוח בנו נהרגים לעיתים גם אזרחים. זו אינה כוונתנו. מחבלים רבים עדיין חיים ונושמים, רק משום שאנו מבקשים לחסוך בחיי אזרחים. נמשיך לנהוג כך אם כי המחבלים אינם בוחרים את קורבנותיהם. לא ננהג כמותם.

"בשדרות ועוטף עזה ולעתים אף באשקלון עדיין נופלות רקטות. מערכת הביטחון אימצה את ישובי עוטף עזה ונכון שהעם כולו יאמץ אותם. ואני חוזר ואומר – אנחנו נביא פתרון לרקטות הקסאם כשם שהבאנו פתרונות בעבר – למחבלים בבקעת הירדן, לירי על הקיבוצים למרגלות רמת הגולן, לחדירות ולמתאבדים ברחובותינו. כך יהיה גם כאן ואנחנו נביא פתרון לרקטות הקסאם".

אני רוצה לנצל מעמד זה כדי לומר: בין ידידי, אהוד אולמרט, וביני קיימת הערכה אישית עמוקה וידידות ארוכת שנים. כמי שהיה פעם בתפקיד, אני יודע להעריך את הקשיים הקמים כל בוקר מחדש לפתחו של ראש ממשלה בישראל, וכל עוד אנו פועלים יחד אסייע לו ולממשלה בכל – לטובת מדינת ישראל.

בנושא המדיני אמר: "בישראל פנימה, בימינו אלה, תם עידן האשליות. בימין, נמוגה לחלוטין האשליה כאילו בכוח הזרוע לבד אפשר יהיה להנציח את שליטתנו על עם אחר (שנספר כבר במיליונים). ובשמאל, נמוגה האשליה כאילו עומד לנחות עלינו "מזרח תיכון חדש", אוטופי. עם מות האשליות, מבין רוב גדול של הציבור כי המזרח התיכון הוא סביבה קשה, לא צפון אמריקה ולא מערב אירופה, זו סביבה שבה אין חסד לחלשים ולא תהיה הזדמנות שנייה למי שאינם יודעים להגן על עצמם. בסביבה כזו, עלינו לעמוד על שתי רגלינו, לפקוח עיניים, להתבונן, בלי למצמץ בפני המציאות – אכזרית ככל שתהיה. ידנו האחת מושטת לשלום, הופכת כל אבן ומחפשת כל דרך להגיע אליו, והיד השנייה על ההדק – מוכנה ללחוץ עליו ברגע שצריך. זו היא מציאות חיינו.